לא נוסעים בנטל

בימים שבהם האיחוד האירופי החליט לאסור סיוע מעבר לקו הירוק, נאלץ יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לחזר אחרי הח"כים כדי לשכנע אותם לייצג את ישראל בכנסים בינלאומיים באירופה.

מתוך כ־90 ח"כים (השאר שרים וסגני שרים) רק 45 ח"כים נענו לפניית מנהלת המחלקה לקשרי חוץ, מירה רצאבי, להשתתף במשלחות של הכנסת לכנסים בינ"ל ולמפגשים עם חברי ארגונים אירופיים חשובים (ראו מסגרת למטה). ח"כים רבים (בעיקר מהמפלגות החרדיות) מדירים את רגליהם משום שאינם שולטים בשפות זרות; הח"כים הערבים אינם רוצים לייצג את עמדתה של ישראל. לא מעט ח"כים הביעו חשש מביקורת של כלי התקשורת על כך שבמקום למלא את תפקידם הם נוסעים לטייל ולבלות.

מאז החלה הכנסת ה־19 בפעילותה יצאו רק ארבע משלחות מטעמה לחו"ל. הח"כים נחמן שי (עבודה), יוני שטבון (הבית היהודי) ורונן הופמן (יש עתיד) ייצגו את הכנסת בחודש מאי בכנס של נאט"ו בלוקסמבורג; ח"כ דב חנין (חד"ש) ייצג את הכנסת בכנס על אנרגיה ואיכות הסביבה בשבדיה, הח"כים שי והופמן ייצגו שוב את הכנסת ביוני בכנס של מועצת אירופה בפאריס והח"כים מאיר שטרית (התנועה) וסתיו שפיר (עבודה) ייצגו את הכנסת בסמינר פרלמנטרי של ה־OECD בשטוקהולם.

לפני כחודש בוטלה ברגע האחרון יציאתה של משלחת לישיבת מועצת אירופה בשטרסבורג שבה היו חברים שי והופמן, משום שיו"ר העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' אסרה על שי להתקזז עם הופמן בהצבעה. "בשל כך לא היה מי שייצג אותנו בדיונים שבהם התקבלה החלטת גינוי לישראל, שבה היא נקראת להפסיק את הבנייה בהתנחלויות, להפסיק את הריסת הבתים, וכן לחדול מפינוי או מהפקעה של אדמות ביו"ש", מתרעם שי, "איני משלה את עצמי שאם היינו שם, היינו מונעים את קבלת ההחלטה, אבל לפחות היתה לנו אפשרות להשמיע את עמדתנו".

"שיניתי החלטות באירופה"

ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר, שעמד במשך ארבע שנים בראש משלחת הכנסת למועצת אירופה, אומר כי "ח"כים רבים מסתייגים מהנסיעות הללו. הם נוסעים פעם או פעמיים ואח"כ נמאס להם, כי מדובר בעבודה קשה. אני נהגתי לנסוע בימי רביעי בלילה, כשהסתיימו דיוני הכנסת, ולחזור ארצה ביום שני לפנות בוקר. קיימתי פגישות עם חברי פרלמנט רבים, נשאתי נאומים וניסיתי לשכנע אותם שעמדותינו צודקות. לא תמיד קיבלו את דעתי, אבל היו גם הצלחות. למשל, הצלחנו לשנות את ההחלטה של ועדה שהוקמה במועצת אירופה בעקבות עופרת יצוקה. הנוסח הסופי דיבר לא רק על הנזק לפלשתינים, אלא גם על הטרור נגד חפים מפשע בישראל".

רצאבי מספרת כי הח"כים התבקשו למלא טפסים ובהם הביעו את מידת נכונותם לייצג את ישראל לפני אחד הארגונים או לעמוד בראש אגודת ידידות עם מדינה כלשהי. כאמור 45 ח"כים בלבד הביעו הסכמתם לייצג את הכנסת ו־46 ביקשו לעמוד בראש אגודות ידידות. רצאבי יחד עם היועץ המדיני ליו"ר הכנסת עודד בן־חור מיינו את הטפסים והמליצו מי הם המתאימים ביותר לעמוד בראש המשלחות. סוכם שבראש המשלחת לנאט"ו יעמדו הח"כים עמר בר־לב (עבודה) ועפר שלח (יש עתיד), את המשלחת למועצת אירופה ייצגו הח"כים נחמן שי, רונן הופמן ורינה פרנקל (יש עתיד), באיגוד הבין־פרלמנטרי ייצג את הכנסת ח"כ מאיר שטרית (התנועה) ובקשר עם הפרלמנט האירופי יעמוד ח"כ יצחק הרצוג (עבודה); בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ייצג את הכנסת ח"כ דוד צור (התנועה), בארגון PA-UFM - ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) וב־PAM - ח"כ דב חנין (חד"ש).

בן־חור, דיפלומט ותיק של משרד החוץ המושאל לכנסת, הספיק מאז 1979 להיות קונסול באטלנטה ובמיאמי, ראש הנציגות הישראלית במומביי, איש שגרירות ישראל ברומא, וייצג את ישראל כשגריר במדינות הבלטיות ולאחר מכן במשך שש שנים כשגריר בוותיקן. לדבריו, "אי אפשר להפריז בחשיבות שיש להשתתפותם של ח"כים במשלחות לארגונים בינלאומיים. אי אפשר להפקיר את הזירה הזו. חשוב מאוד שח"כים קבועים ייצגו אותנו בפורומים השונים ולא יתחלפו לעיתים קרובות, כי יש חשיבות לקשר האישי".

ליו"ר הכנסת אין יכולת לנקוט סנקציות נגד ח"כים שמסרבים להשתתף במשלחות רשמיות לחו"ל. מצד אחר מבהיר אדלשטיין: "לא אאפשר לח"כים שיסרבו לארח משלחות מחו"ל שמבקרות בישראל לצאת לחו"ל במשלחת רשמית של הכנסת". גם זה משהו.

* * *

ברית עולם: כאן יכולים הח"כים להדק את הקשרים בחו"ל

חרם אירופי? אלה הארגונים הבינלאומיים שבהם ישראל מיוצגת

•מועצת אירופה - האסיפה הפרלמנטרית.מקום מושבה בשטרסבורג. מטרותיה הן הגנה על זכויות אדם, על הדמוקרטיה הפלורליסטית ועל שלטון החוק. הכנסת היא מהפרלמנטים היחידים מחוץ לאירופה שנהנים ממעמד משקיף באסיפה הפרלמנטרית. אין לח"כים זכות הצבעה, אך הם רשאים להתבטא בדיונים.

•פא"ר - הפרלמנט האירופי.הזרוע המחוקקת של האיחוד האירופי. יש לו סמכויות בתחום החקיקה, התקציב והפיקוח. בפרלמנט האירופי יש משלחת ליחסים עם ישראל, ובכנסת משלחת מקבילה.

•האסיפה הפרלמנטרית של נאט"ו- פורום לדיאלוג בין הפרלמנטים של המדינות החברות בארגון נאט"ו ושל מדינות שותפות בנושאים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. במאי 2009 הועלה מעמד הכנסת ממעמד של משקיפה לשותפה אזורית ועמיתה ים־תיכונית.

•האסיפה הפרלמנטרית של האיחוד למען הים התיכון (PA-UFM)- מיוצגים בה 240 חברי פרלמנטים; 120 מהאיחוד האירופי ו־120 מעשר השותפות הים־תיכוניות. לכנסת מעמד של חברה בארגון.

•האיגוד הבין־פרלמנטרי (IPU)- פעילותו מתמקדת בקידום שיתוף פעולה בין פרלמנטים, בדיון בנושאים בינלאומיים בוערים ובדאגה לזכויות אדם ולהגדלת ייצוג הנשים בפרלמנטים.

•הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE)- מטרתו לקיים דיונים ולהשיג התחייבויות לקידום הביטחון ושיתוף הפעולה באירופה. ישראל מוגדרת "עמיתה ים־תיכונית לשיתוף פעולה", מעמד המקנה לה זכות להשתתף בדיונים.

•הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD)- מסגרת המאגדת 31 מדינות דמוקרטיות, עשירות ומפותחות המייצרות שני שלישים מהתוצר העולמי, מנהלות כלכלות שוק חופשי, ולהן ערכים משותפים וחשיבה משותפת. ישראל צורפה לארגון ב־2010.

•האסיפה הפרלמנטרית של מדינות הים התיכון (PAM)- חברות בה כמה ממדינות ערב (מצרים, ירדן, לבנון, סוריה והרשות הפלשתינית) וכן מרוקו, קפריסין, לוב, צרפת, יוון, מונקו, מונטנגרו, בוסניה הרצגובינה, פורטוגל, אלבניה, אלג'יריה, קרואטיה, איטליה, מלטה, סרביה, סלובניה, תוניסיה, טורקיה, אנדורה וישראל. נציג ישראל משמש סגן נשיא האסיפה הפרלמנטרית.