ביום ראשון הקרוב יתפטר שמעון מזרחי מכהונתו כיו"ר הזמני של איגוד הכדורסל, ואת הישיבות הבאות אמור לנהל עמירם הלוי מסיעת הפועל. עד העבר הלא רחוק רבים רצו להיות יו"ר האיגוד הכדורסל. היום כולם בורחים מהתפקיד.
עולם הכדורסל קצת מנותק מהאנרכיה בשדרות יהודית בת"א. אתמול התבשרנו שבעונה הבאה יהיו יותר מ־2,000 קבוצות רשומות באיגוד, לא כולל הליגות למקומות עבודה וכד'. בטקסס יהיה לנו דרבי ישראלי, נבחרת הכדורסל מעוררת ציפיות ובכדורגל טען פרופ' ירון זליכה שהכל רקוב.
אבל לאורך זמן הכדורסל הישראלי לא יצליח אם בממשל שלו תשרור אנרכיה והפקרות טוטאלית. שנה וחצי מאז הפוטש לשי שני, מחפשים כאן ראש ממשלה ולא מוצאים.
הניסיון למצוא "אדם בעל זיקה לכדורסל שיבוא מהמיליה העסקי, שיעזור לפתוח דלתות ושיביא ספונסרים", כהגדרת ראשי הפועל, כשל. הדמות שצריכה לעמוד בראש ממשלת הכדורסל צריכה להיות מהכדורסל, ייצוגית והכי חשוב - כזו שתשיב את השקט והיושרה לאיגוד.
לא משנה איך תסובבו את זה, שם אחד בלבד עולה לי לראש - מיקי ברקוביץ'. בפרוס שנת ה־60 לחייו, צריכה להיעשות קריאה נרגשת מצד כל חובבי הענף וגם ראשי הסיעות היריבות באיגוד לשחקן העבר ולהגיד לו "מיקי, חזור הביתה". בשנות ה־80 שרו לו ביד אליהו "מיקי מלך ישראל", היום זקוקים לו כראש ממשלת הכדורסל.
ברקוביץ' הוא דמות שכמעט כולם יתחברו אליה. החל ממזרחי, דרך מוטי אמסלם, שהעסיק אותו בגבעת שמואל, וכלה בשאול איזנברג, שהתגאה שהביא את ברקוביץ' להפועל ת"א. לברקוביץ' אין ניגודי עניינים ועיסוקים שמתנגשים עם היותו ראש ממשלת הכדורסל. הדאגה שלו לכדורסל הישראלי, ובעיקר לכדורסלן הישראלי (בנו משחק בליגת העל), צריכה להיות בראש מעייניו.
כשמגיעים לאליפויות אירופה ורואים כוכבי עבר גדולים דוגמת ולאדה דיבאץ', דיאן בודירוגה ואחרים עומדים בראש התאחדויות הכדורסל בארצותיהם, נשאלת השאלה מדוע לא אצלנו?
ברקוביץ' תמיד היה חכם לא להיכנס לביצות מלוכלכות, אבל הפעם אין ברירה. זהו צו 9. הוא קיבל המון מהכדורסל הישראלי, אבל גם נתן לא מעט והפך לסמל. הגיע הזמן לקחת פיקוד, כי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
