בבונים טובים באמצע הדרך: אחרי עשרות שנים, פוענחה ההתנהגות המסתורית

במשך עשרות שנים תהו חוקרים מה קובע את סדר ההליכה של הבבונים באפריקה, שנוהגים לנוע בטורים מסודרים. האם הם מגנים על החלשים? עוקבים אחר מנהיגים? מתחרים על מזון? מחקר חדש מאוניברסיטת סוונסי בבריטניה חושף תשובה מפתיעה: הבבונים פשוט רוצים להישאר קרובים לחברים הטובים שלהם.

החוקרים השתמשו במכשירי GPS ברזולוציה גבוהה כדי לעקוב אחר להקת בבוני דובי (Papio ursinus) ב-Cape Peninsula בדרום אפריקה. התוצאות, שפורסמו בכתב העת Behavioral Ecology, מראות שדפוסי התנועה מעוצבים על ידי קשרים חברתיים ולא על ידי ניסיונות להימנע מאיומים.

הצוות ניתח 78 תנועות קבוצתיות לאורך 36 יום ובדק ארבע השערות אפשריות לסדר התנועה: הגנה על הפגיעים, תחרות על משאבים, מעקב אחר מנהיגים, או דפוסים הנובעים מיחסים חברתיים.

לא כמו חיות טרף

"באופן מפתיע, הסדר העקבי שאנו רואים אצל הבבונים שחקרנו אינו קשור להימנעות מסכנה כמו שאנו רואים אצל חיות טרף, כשממקמות את עצמן באמצע הקבוצה החברתית שלהן, או לגישה טובה יותר למזון או מים כמו שאנו רואים בתנועות של זברות", אומר ד"ר אנדרו קינג מאוניברסיטת סוונסי. "במקום זאת, זה מונע על ידי מי שהם קשורים אליו חברתית. הם פשוט נעים עם החברים שלהם, וזה מייצר סדר עקבי".

המחקר מצא שהבבונים הדומיננטיים, בעלי קשרים חברתיים רבים יותר, הולכים בדרך כלל באמצע הקבוצה, בעוד שבבונים בדרגה נמוכה יותר נמצאים לעתים קרובות בחזית או מאחור. "במהלך תנועות קבוצתיות אלה - כמו כשהולכים למקום שינה מוכר - סביר להניח שהקבוצה כבר יודעת לאן היא הולכת", מסביר קינג. "אז הבבונים בחזית לא באמת מובילים, הם פשוט נמצאים מקדימה".

התופעה שהתגלתה מכונה "ספנדרל חברתי". המונח "ספנדרל" לקוח מאדריכלות, שם הוא מתאר את החלל המשולש שנוצר כתוצר לוואי בין קשת למסגרת סביבה. בביולוגיה, המונח מתייחס לתכונה שלא התפתחה בגלל שהיא עצמה מועילה, אלא כתוצאת לוואי של תכונה אחרת.

"אנחנו יודעים שקשרים חברתיים חזקים חשובים לבבונים - הם קשורים לחיים ארוכים יותר ולהצלחה רבייתית גדולה יותר", אומר מרקו פלה, המחבר הראשי של המחקר ודוקטורנט באוניברסיטת סוונסי. "אבל בהקשר הזה, הקשרים האלה לא משרתים מטרה ספציפית. סדר ההליכה שאנו רואים הוא פשוט תוצר לוואי של היחסים האלה, לא אסטרטגיה עם יתרונות מיידיים. המחקר שלנו מדגיש את הפוטנציאל לסוגים כאלה של ספנדרלים בהתנהגות קולקטיבית של בעלי חיים".

המחקר מערער על הבנות קודמות לגבי התנהגות קבוצתית ומציע שדפוסים רבים עשויים לנבוע מהמורכבות של דינמיקה חברתית, ולא מלחצים ישירים של ברירה טבעית. הבנה זו חיונית כדי להימנע מפרשנות שגויה של התנהגויות כאילו יש להן תפקיד הישרדותי ישיר.