שני כלבים מאומנים, גולדן רטריבר בשם באמפר ולברדור שחור בשם פינאט, הצליחו לזהות מחלת פרקינסון דרך ריח העור, עוד לפני הופעת הסימפטומים - כך לפי מחקר פורץ דרך שעשוי לשנות את דרך האבחון המוקדם של המחלה. המחקר, שפורסם בכתב העת The Journal of Parkinson's Disease, נערך באוניברסיטאות בריסטול ומנצ'סטר ובשיתוף הארגון Medical Detection Dogs.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שתרכובות כימיות הנפלטות מעור אנושי, המהוות סמנים ביולוגיים, יכולות לספק שיטה פשוטה ולא פולשנית לגילוי מוקדם. המחקר החל באימון שני הכלבים לזהות את ההבדל בריח בין דגימות שמן עור (סבום) מאנשים עם מחלת פרקינסון לבין אנשים שאינם חולים בה. לשם כך, הכלבים הריחו מעל 200 דגימות.
בהמשך, נבדקה יכולתם של הכלבים לזיהוי המחלה בתנאים מבוקרים - שבהם לא המאלפים ולא החוקרים ידעו אילו דגימות חיוביות, מה שהבטיח את שלמות המחקר. הכלבים הפגינו רגישות של עד 80 אחוז, כלומר זיהו נכון אנשים חולים, וספציפיות של עד 98 אחוז, כלומר שלילה מדויקת של מקרים של אנשים בריאים.
"הכלבים במחקר זה השיגו רגישות וספציפיות גבוהות והראו כי קיימת חתימת ריח ייחודית לחולים במחלה", אמרה המחברת הראשית של המחקר, פרופ' ניקולה רוני מבית הספר הווטרינרי של בריסטול, על פי Science Daily.
"זיהוי סמנים ביולוגיים לאבחון מחלת פרקינסון, במיוחד כאלה שעשויים לחזות התפתחות או לסייע באבחון מוקדם יותר של המחלה, הוא נושא למחקר מתמשך רב. אנו גאים מאוד לומר ששוב, כלבים יכולים לזהות מחלות בדיוק רב", אמרה קלייר גסט, מנכ"לית ומדענית ראשית של Medical Detection Dogs.
"לא קיימות בדיקות עדכניות המאפשרות גילוי של פרקינסון בשלבים מוקדמים. עם זאת, התסמינים יכולים להתחיל עד 20 שנה לפני שהם מתגברים. אבחון בזמן יכול להאט את התקדמות המחלה ולהקל על השפעתה".
הכלבים זכו לתגמול כאשר זיהו נכון דגימה חיובית או התעלמו במדויק מדגימה שלילית. למרות נוכחותם של מצבים רפואיים נוספים בכמה דגימות, הכלבים עדיין הצליחו לזהות את מחלת פרקינסון, מה שהדגיש את חתימת הריח הייחודית של המחלה.
"רמות רגישות של 70 ו-80 אחוז הן הרבה מעל לניחוש אקראי, ואני מאמינה שכלבים יכולים לעזור לנו לפתח שיטה מהירה, לא פולשנית וחסכונית לזיהוי חולים במחלת פרקינסון", הוסיפה רוני. תגלית זו מחזקת את תפקידם של בעלי חיים מאומנים כבעלי ברית ברפואה מונעת מודרנית.
המחקר שואב השראה מהמקרה הידוע של ג'וי מילן, אחות בריטית שטענה כי הבחינה בשינוי בריחו של בעלה שנים לפני שאובחן בפרקינסון – תופעה שהובילה למחקרים נוספים בנושא. פרופ' פרדיטה בארן מאוניברסיטת מנצ'סטר, שהובילה את תוכנית Nose2Diagnose, ציינה: "מרגש להשתתף במחקר הזה – מדובר בפריצת דרך אמיתית".
