לא לגעת בטקס העצמאות

כגבאי בית כנסת, נצר לשושלת גבאים (על סבא שלי התבדחו שהוא יצא מבטן אמו וישר אמר "מי שבירך" ליולדת), אני פריק של בתי כנסת ותפילות ומאמין בחשיבותו של טקס. חלק גדול מהעוצמה ומהחשיבות של טקס הוא בקביעות שבו: שתמיד ייראה אותו הדבר, יתחיל באותה הנקודה ויסתיים כמעט באותו הזמן, מוכר ואהוב. אלה כוחו, מהותו ונצחיותו.

לעיתים אין ברירה, וחייבים להתאים את הטקס למציאות העכשווית, אחרת הוא יאבד מהרלוונטיות שלו. אבל תמיד בזהירות, בדאגה לא לאבד את הקצב ואת המהות.

אחת לכמה שנים יש באמת אירוע המחייב את כולנו לעצור ולהוסיף לתפילתנו תפילה נוספת. לדוגמה - התפילה לשלום חיילי צבא הגנה לישראל, התפילה לשלום המדינה והתפילה לשלום החטופים. מי שלא יוסיף תפילות אלו יחטא נגד אלוהים ואדם, אבל גם אותן חייבים להוסיף בחיל וברעדה, בזהירות ובקיצור, כדי לא לשנות את ריתמוס התפילה והטקס.

ב־76 שנות מדינת ישראל נוצרו מעט מאוד תפילות וטקסים דתיים המאחדים את מרב תושבי מדינת ישראל. טקס המשואות הוא אחד ויחיד בטקסים אלו. מיליוני ישראלים רואים אותו בשידור חי, ומאות אלפי ישראלים רואים אותו לאחר סיום תפילתם בבתי הכנסת. יום העצמאות הצליח לייצר מבנה של חג אמיתי בארבע נקודות: תפילת ערבית של טקס המשואות, תפילת שחרית של חידון התנ"ך ותפילת מנחה של חלוקת פרס ישראל. וכיאה למסורת יהודית אמיתית - בסוף יש גם סעודת חג (המנגל החשוב).

גם מי שלא מקפידים על כל חלקי המנהג (אתם יודעים, לייטים יש מכל הסוגים) מקפידים על חלקם. בשנים האחרונות אני רואה יותר ויותר חרדים שצופים בטקס בהר הרצל (גם פיזית - סעו לחזרות בבית וגן בימים אלו), או לפחות חוטאים במנגל בפארק.

אני פריק גדול של טקס המשואות. בכל שנה אני ממתין במתח להכיר את הדמויות שייבחרו להדליק משואה, ואני ומשפחתי מקפידים לשמוע את מהלך הדלקת המשואות בבוקר החג. ובכל שנה אני מתרגש מאוד לשמוע מעט מכל הטוב שיש בארצנו. לא תמיד יש לי סבלנות לשמוע את כל נאומו של יו"ר הכנסת, אבל אני תמיד שמח שיש נאום כזה, וראוי הדבר מאוד בעיניי.

השנה איבדתי את זה לגמרי. בשבוע האחרון, בכל יום אנו שומעים על אנשים רבים שנבחרו להדליק משואות. וככל שמספרם של מדליקי המשואות גדול - כך הולכת וקטנה האפשרות לעקוב אחר פועלם המבורך. במשך 75 שנה הצלחנו לבחור 12 מדליקי משואות.

אני יהודי מאמין - ואני מאמין שמדינת ישראל תישאר גם בשנה הבאה, ושלא כולם צריכים להדליק משואה השנה. זה פשוט הורג את הטקס ומבזה את המעמד.

השנה טקס המשואות יתקיים ללא קהל, ונורא הדבר בעיניי. נוסף על כך, נראה שראש הממשלה החליט להדיר רגליו מחידון התנ"ך ומטקס פרס ישראל. ואני מבקש לקרוא לו: אל תעשה זאת. אל תפגע בקדושת הטקס. להבדיל - תארו לכם שהכוהן הגדול יחליט כי השנה הוא לא מגיע לעבודת הכוהן הגדול ביום כיפור, כי הוא מפחד ממחאות העם.

נראה שראש הממשלה החליט להדיר רגליו מחידון התנ"ך ומטקס פרס ישראל. ואני מבקש לקרוא לו: אל תעשה זאת. אל תפגע בקדושת הטקס

נתניהו הוא ראש הממשלה של כולנו, גם אם הצבענו לו וגם אם לא. גם אם הוא לא תמיד זוכר זאת - הוא ראש הממשלה של כולנו. וכמנהיג הממלכה היהודית השלישית, הוא צריך לעמוד בראש הטקסים הממלכתיים שלנו, הן בזיכרון והן בעצמאות.

בטווח הארוך, הניסיונות לשנות את הטקס, להחליף את הדוברים, להגדיל את מספר הזוכים או לפגוע בזוכים לפי שיוך פוליטי עלולים לפגוע באחד מרגעי האחדות האחרונים המשותפים לכולנו. ולכן אבקש מגבאי בית הכנסת הממלכתי שלנו: ותרו על הרפורמות, השאירו לנו את הנוסח הקבוע. אפשר קצת לשנות בצדדים, אבל אל תיגעו לנו במהות. זה החג שלנו.