"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך נשחרר את פרס ישראל מהפוליטיקה

,עודכן

המחלוקות הציבוריות שמתעוררות לעיתים קרובות בעקבות תחושתם של רבים מכך שפרס ישראל מוטה פוליטית, וככזה זהות הזוכים בו אינה משקפת את כלל החברה, הן תוצאה של שתי החלטות מרכזיות שמקורן בשנות ה־50 של המאה הקודמת, עם כינונו של הפרס הלאומי.

ההחלטה הראשונה היתה הפיכתו של משרד החינוך לסמכות הפוליטית האחראית לתהליך בחירתם של כלות הפרס וחתניו. החלטה זו, שמקורה בנסיבות היסטוריות, הכניסה את הפוליטיקה לפרס הממלכתי בדלת הראשית. ההחלטה השנייה היא להמשיך להסתמך על התקנון המיושן, שסעיפיו מוסיפים להנחות את תהליכי מיון ההמלצות לפרס, איוש ועדות השיפוט ובחירת הזוכים, באופן שמעניק בפועל יתרון לנציגי האליטות הממוסדות והוותיקות.

על מנת לפתור את אי־הנחת החוזרת כריטואל מדי שנה סביב פרס ישראל, נדרשות שתי פעולות מרכזיות. הראשונה, להעתיק את הפרס ממשרד החינוך ללשכת נשיא המדינה. כל עוד מוסד פרסי ישראל יוסיף לשבת תחת משרד החינוך, הפוליטיקה תהיה חלק בלתי נפרד מהפרס היוקרתי ביותר המוענק מטעם מדינת ישראל, וכל התערבות של השר תיחשב ל"פוליטיזציה" ולא ל"איזון ממלכתי".

העתקת פרסי הלאום ללשכת נשיא המדינה לא רק תשמר את ממלכתיותו ואת יוקרתו, אלא גם תרחיב את תחומי הזכייה בפרס. מורשת ההצטיינות האזרחית כבר מזמן אינה מבוססת אך ורק על גיבורי מדע ותרבות, והיא התרחבה לכדי משאבים לאומיים רבים נוספים שאינם מוצאים ביטוי במערך ההסברה החינוכי.

הפעולה השנייה היא מיסודו של פרס ישראל בחוק. לאחרונה ניסחתי הצעה לקווי היסוד של חוק פרס ישראל, שבמסגרתו לא רק יוגדרו הפרוצדורות, תנאי הסף והסטנדרטים למועמדות ולזכייה בפרס, אלא גם יוסדרו סוף־סוף מנגנוני בקרה על תהליכי מינויי השופטים בקטגוריות הזכייה השונות ויתאפשר פיקוח שיטתי על ההליך השיפוטי כולו. בכוחו של החוק לא רק לחסוך מבוכה וסקנדלים, אלא גם לשמש בסיס הסתמכותי עבור הכרעות בג"ץ בסוגיה.

ראוי שהחברה הישראלית תיהנה מפרס לאומי־ממלכתי נטול הטיה, שקשת הזוכים בו תורחב באופן שישקף נאמנה את שורת מצטייני העם הזה; שורה שכבר מזמן אינה שזורה רק מנציגי האליטה הראשונה, הישנה והטובה. הישגיהם של כלות פרס ישראל וחתניו לדורותיהם הם שמבססים את תשתית המצוינות הישראלית. הימנעות ממיצויו של משאב אדיר זה אינה רק הזנחתה של מורשת המצוינות הלאומית ומכשול להטמעתה בתודעת הציבור, אלא גם פגיעה ממשית בחוסנה הלאומי של המדינה.

ד"ר אור ברק חוקרת את מוסד פרסי ישראל, מחברת הספר "פרס ישראל: הפוליטיקה מאחורי התהילה" ועמיתת מחקר במרכז לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר