"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד התרבות: יתרון ההמשכיות

,עודכן

ממשלה חדשה מביאה עימה סדרי עדיפויות חדשים, חשיבה חדשה ופתרונות שלא תמיד עלו בדעתם של מקבלי ההחלטות הקודמים. חדשנות היתה ותמיד תהיה חשובה, אך לעיתים הרצון לחדש ולשנות לא נובע מצורך אמיתי, כי אם מרצון של הקברניטים החדשים להטביע חותם ומניסיון להציג את העבר כאותה "פוליטיקה ישנה", שצריכה לפנות את מקומה ל"פוליטיקה החדשה" הנקייה מכתמי העבר, גם אם הכתמים לא היו מכוערים כל כך.

חוץ מראש הממשלה, רק שלושה שרים נותרו במשרדיהם בממשלה הנוכחית - שר התחבורה ישראל כץ, השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' ושרת התרבות והספורט, לימור לבנת. לא מעט ביקורת יצאה מגופי התרבות ביחס לשרה לבנת בקדנציה הקודמת, הרבה טענות הושמעו וויכוחים התנהלו. עם זאת, למרות הביקורת וחילוקי הדעות, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי בניגוד לקודמיה, השרה לבנת הצליחה להגדיל, גם אם במעט, את תקציב התרבות וכן להגן עליו מקיצוצים רוחביים שחלו על כל משרדי הממשלה האחרים חוץ ממשרד הביטחון.

* * *

העובדה הזו מצטרפת לכמה מגמות חיוביות: הראשונה היא מדיניות המשרד בדבר החשיבות של הקמת מוסדות יוצרים מחוץ לאזור המרכז, ובין השאר הושג תקציב חדש של כ־21 מיליוני שקלים לקידום פעילות תרבות באזורי הפריפריה, אזורים שהאפליה התרבותית שממנה הם סובלים עולה אפילו על האפליה התעסוקתית. השנייה היא הקשר הרצוף שנוצר בשנתיים האחרונות בין אגפיו השונים של משרד התרבות לבין איגודי היוצרים והשחקנים והפתיחות לשמוע הערות על הקריטריונים הקיימים וקיומו של שיח משותף על תיקונם. ולבסוף, ההתגייסות המהירה והכנה במצבי משבר, דוגמת הניסיון של עיריית הרצליה לסגור תיאטרון יוצר (ולא עוד אולם שמארח הצגות בידוריות), וזאת מתוך הכרה של השרה והמשרד בחשיבותם של גופים יוצרים למדינתנו הקטנה שמעוניינת לשמר את שפתה ואת אופייה.

לאחר שכבר הכירה בפריפריה כמושא השקעה חיוני ובו בזמן עשתה מאמץ לשמר את מוסדות התרבות שנקלעו למשבר, תעשה נכון שרת התרבות אם תשמור על הקו הקיים ותעסוק כעת גם בהרחבת תשתיות התרבות, הכוללות בין השאר הקמתם המדורגת של 7-5 תיאטראות נוספים מחוץ לאזור תל אביב. את התיאטראות החדשים אפשר להקים בערים שבהן קיימים ריכוזי אוכלוסייה גדולים, ופריסה ראויה שלהם ברחבי הארץ תעודד את היצירה בפריפריה ותפרק את הריכוזיות בתחום התיאטרון, תוך כדי מתן אלטרנטיבה פרקטית ליוצרים ולשחקנים.

כל אלו מובילים למסקנה כי העובדה שתחום התרבות לא נאלץ להתחיל להתרגל לשר או לשרה חדשים היא הזדמנות היסטורית להמשיך תהליכים נכונים וראויים. השנים הקרובות יכולות לטמון בחובן עוד הרבה ויכוחים והתנגחויות, אך לתפיסתי, נכון יעשו מנהלי מוסדות התרבות וראשי האיגודים המקצועיים אם יזהו את המגמה החיובית ויעשו מאמץ ויתמקדו בפעילות משותפת למען השינוי המיוחל בתחום התרבות, שכן הרחבתה של ליבת הפעילות התרבותית היוצרת בישראל והנגשת העשייה התרבותית לכל השכבות, המגזרים והאזורים במדינת ישראל הן משימות לאומיות.

כולי תקווה כי בסיומה של הקדנציה השנייה לכהונת שרת התרבות, נוכל להתגאות בכך שהתרבות הפכה לנחלת המדינה כולה, על כל אזרחיה ואזוריה.

מנכ"ל שח"ם, ארגון השחקנים בישראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר