"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחפש הכרעה: רה"מ הולך על כל הקופה בנושא הכלכלי

,עודכן

הבחירות מחר זועקות להכרעה. אכן, הפעם כדי לצאת מהשפל הכלכלי של שנת הקורונה דרושה מדיניות סדורה, ברורה, ובליבה תקציב. בשבוע האחרון, ובייחוד בימים האחרונים של טרום הקלפי, ראש הממשלה הולך על כל הקופה בנושא הכלכלי. הוא מופיע עכשיו כמר כלכלה, כאשר כל הקלפים הקודמים - כמו "קווי 67'" - לא ניסוג, הגרעין האיראני, הטרור - נשארו על הקרח.

הפעם יש משמעות רבה למה שקורה מסביב לישראל, ובייחוד ארה"ב. לא כדאי להתרשם מהשבחים ודברי התעמולה בתקשורת האמריקנית והישראלית לטובת הנשיא ביידן. בימים האחרונים התראיין מי שהיה שר האוצר של הנשיא אובאמה, אחד מגדולי הכלכלנים בדור האחרון, פרופ' לארי סאמרס, שהיה גם נשיא הרווארד. הוא נתן התרעה בוטה על האסון הכלכלי שעומדת להמיט מדיניותו הכלכלית של ביידן, המתבטאת בתוכנית התמריצים שלו בסך 1.9 טריליון דולר. "אלה צעדי המדיניות הפיסקאלית המאקרו־כלכלית הכי פחות אחראיים שקיבלנו ב־40 השנים האחרונות", אמר סאמרס ל"בלומברג". ההתפתחויות הצפויות: 1. סיכוי סביר לאינפלציה; 2. סטגפלציה. דהיינו, עליית מחירים אינפלציונית מלווה באפס צמיחה כלכלית, כשאף אחד לא רוצה להשקיע ולהמר על העתיד; 3. שפל כלכלי כתוצאה מלחיצה על הבלמים מצד הבנק הפדרלי.

אפשר להוסיף גם את הסביבה הכלכלית השלילית באירופה המדשדשת בביצת המגיפה. כך שעם ישראל נקרא לבחור בין קברניטים כלכליים ומנהיגים מדיניים־בטחוניים, גם זה בסביבה לא יציבה כתוצאה ממדיניות אמריקנית לא אחראית.

הבעיה של הליכוד והעומד בראשו היא איך ללכד סביבו את מצביעי הימין המסתובבים כעדר ללא רועה לכל רוחב המפה הפוליטית; היתרון של הליכוד הוא שזו המפלגה האחרונה בשטח שהיא עדיין בית פוליטי. נתוני סקר שפורסמו אתמול מלמדים שגוש גדול של קולות עדיין לא החליט למי יצביע, ומדובר על כעשרה מנדטים. הרבה יותר מהסבבים הקודמים.

הסיבה היא בעיקר שאין למצביעי השמאל בית פוליטי יציב שהקולות הצפים בדרך כלל נוהגים לצוף אליו חזרה ביום הבחירות. העבודה ומרצ נחלשו ואיבדו משהו מזהותן. ואילו תקווה חדשה, ישראל ביתנו, כחול לבן ויש עתיד רחוקות מהמעמד השורשי של בית פוליטי. הן נתפסות כמותג עונתי; ואפילו מפלגות הימין, של בנט וסמוטריץ', מזוהות רק באופן מעורפל כ"ציונות דתית", אך לשני המנהיגים הכריזמטים והמבריקים האלה יש כישרון מיוחד להפוך מפלגות בית של הציונות הדתית למותגים של מצב רוח. נפתלי בנט ואיילת שקד המציאו את האסטרטגיה של "דבר ימינה מהליכוד ועזור לשמאל לממש את מטרותיו".

ההצבעה מחר, בסופו של דבר, היא בין ממשלת ימין יציבה בראשות נתניהו לבין המשך התוהו ובוהו הפוליטי שמבטיח להנציח את הפלונטר המשילותי.


טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר