עכשיו יותר מתמיד נדרש ראש ממשלה מנוסה

מי שעיניו בראשו מבין עד כמה קריטי שאחרי הבחירות תוקם ממשלה ושהיא תהיה כזו שמסוגלת לנהל יציאה ממשבר.

המשבר עדיין לא כאן במלוא תפארתו. ככל הנראה מאות אלפי מובטלים נהנים כעת מספק החל"ת, עסקים רבים לא נסגרים, מכיוון שהם מחכים לקבל את המגיע להם ולסגור חובות לפני שהם סוגרים רשמית, ונושים רבים עדיין לא הודיעו על אי־יכולת לפרוע חובות ובינתיים נהנים מדחיית ההחזרים. הדברים נכונים לישראל ולעולם - המדינות המפותחות שחררו כספים כדי לדחות את הקץ, ולכן המשבר האמיתי ככל הנראה עוד לפנינו.

מדינות שיתנהלו בחוכמה יוכלו להימנע מהמשבר הזה במידה רבה. החזרה לשגרה תאפשר יצירת תזרים למשקי הבית, לעסקים ולחברות - לכולם. תזרים חיובי ואופק של צמיחה הם הדרך היחידה להתגבר על המשבר הזה, מכיוון שהוא נובע בעיקרו מהפסקת פעילות ולא מסיבות משבריות שאנחנו מכירים ממשברים קודמים. משבר קלאסי של חברה או מדינה הוא כזה שנובע מהתפוצצות בועת אשראי, בעיות מבניות, בעיות מוניטריות וכדומה. המשבר הזה משול למשפחה שהחליטה להפסיק את עיסוקה ולצאת לחופשה של טיול ברחבי העולם לשנה. נניח שאותה משפחה יצרה התחייבויות לשם כך וההורים עזבו את מקום עבודתם. מהרגע שהם חוזרים לשגרה הם עלולים לקרוס כלכלית, אם הם לא יתנהלו נכון, אבל יש גם אפשרות שהם ימצאו עבודה, יפרסו נכון את ההתחייבויות שלהם ויצליחו לחזור לשגרה.

זה בדיוק מה שיצטרך לעשות ראש הממשלה הבא, יחד עם השרים הכלכליים שלו: לא להילחץ, להיות עסוק בהחזרת הפעילות של מנועי הצמיחה - לייצר תזרים חיובי ואופק. הוא יוכל לעשות זאת על ידי קיצוץ במסים, למרות הפיתוי להעלות מסים. הוא יוכל לעודד השקעות ולייצר רפורמות שיעלו את הפריון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה זאת בעבר. הוא כבר הציל את המשק ממשברים שנראו בלתי נמנעים והוא מבין כעת שזוהי המשימה החשובה ביותר על סדר היום. נתניהו ניהל את המשבר הזה באחריות רבה עד כה. ישראל היא לא מהמדינות המובילות בהוצאה הציבורית על המשבר הזה, ויש מי שרואה בכך תקלה. אבל נתניהו הבין שפזרנות תעלה בקריסה בהמשך ושצמצום גדול מדי יעלה במחנק מסוכן, והוא התנהל בין שני הקצוות הללו בחוכמה.