עבירות הפשיעה החקלאית הן מן העבירות הקלות ביותר לביצוע והן מאד משתלמות כלכלית. ההנחה היא שמחוללי העבירות הללו לא יעשו הסבה מקצועית ויעברו לעיסוקים אחרים. על סדר יומה של ממשלת ישראל, ביחד עם הרשות המחוקקת וגורמי האכיפה, צריך להיות מונח כיעד לאומי להפוך העבירות הללו לבלתי אפשריות ובעיקר לא משתלמות.
כשהתחלתי ללמוד את המאפיינים של העבירות ואת הדרך שבה מטפלים בהן בכל שרשרת העוסקים בסוגייה, הבנתי שמעל הכל מרחף משבר אמון קשה מאד. זה מתחיל בחקלאי שמרגיש בודד בחזית ללא ביטחון וללא ביטוח. אין לו את תחושת הביטחון האישי המינימאלית שיש לתושבי מדינת ישראל כשהם מסתובבים בשטח הבית שלהם במרחב העירוני. אין לו את הביטחון והגב הכלכלי במקרים שבהם הוא הופך להיות נפגע עבירה כמו שיש לכל אדם שיש לו ביטוח על הרכב, הבית או העסק בעיר. משבר האמון הזה בא לידי ביטוי בנתונים שמפרסם השבוע ארגון "השומר החדש" ולפיהם שליש מהאירועים אינם מדווחים. את הסיבה אני שומעת שוב ושוב זה שנים: ״למה לי לבזבז את הזמן ולהגיש תלונה, הרי זה ייגמר בחוסר עניין לציבור״.
משבר האמון הזה מחלחל גם בקרב גורמי האכיפה, אצל שוטרי משמר הגבול והשוטרים המסורים שנמצאים בשטח לצידם של החקלאים, אשר עסוקים יום וליל במאמץ גדול להגן על החקלאים ולתפוס את מחוללי העבירות בשטח. מהם שמעתי על תעוזה ומסירות אין קץ במטרה לתפוס את האדם שביצע את הזדון, הגניבה, ההצתה - ואז הסתבר לי שגם הם מצויים באותה אכזבה מייאשת מכך שלמרות המאמצים שלהם, הפושע משוחרר שוב לחופשי, דבר אשר מאפשר לו להמשיך ולבצע את העבירות הללו. הם מוצאים עצמם בתחושה של החמצה ובושה מול החקלאים ששוב מקבלים את הרושם שהם לבד.
בתקופת כהונתה של שרת המשפטים איילת שקד, ביקשנו כי השופטים יחשפו לשלל ההשלכות ההרסניות הכלכליות של אירועי הפשיעה החקלאית. לעיתים קרובות הענישה בפועל היא קלה מידי, עובדה אשר מקבעת את התחושה שהפשיעה הזו פשוט משתלמת.
השר צחי הנגבי הציע – ואני מצטרפת - להקים במיידי את הקבינט לביטחון הפנים. המערכת מוכרחה להיות מגויסת לקבל את ההחלטה ולעבוד יחד, בתיאום מקסימלי: רשויות האכיפה, השוטרים, המתנדבים, החקלאים, ארגוני החקלאים, מערכות התביעה המשטרתיות, הפרקליטות, מערכת המשפט, המחוקקים והממשלה, במטרה למפות את הצרכים המיידים בשטח, להקצות משאבים ומערכות טכנולוגיות חכמות בידי השוטרים, להגביר את הנוכחות בשטח ולהקצות לכך את התקציבים הראויים.
יש למפות את הפערים הקיימים על מנת להתאים את החקיקה למצואת העכשווית, ולרענן את החקיקה סביב עברות הפרוטקשיין. "התאחדות האיכרים" יזמה, בשיתוף פעולה עם יושב ראש ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, את הצעת החוק להחמרת הענישה והעברת הקנסות הכספיים לחקלאי במקום לאוצר המדינה. הצעת החוק הונחה בכנסת הנוכחית אך לצערנו בשל פיזור הכנסת לא קודמה.
כניסתם של כלל העוסקים בסוגיות עבירות הפשיעה החקלאית לחדר אחד, תביא לתיעול המשאבים עבור אותה המטרה וסימונה כמשימה לאומית שתוביל לשינוי המציאות בשטח.
הגר יהב היא מנהלת קשרי ממשל בהתאחדות האיכרים ומנכ"לית נשיאות המגזר העסקי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
