"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשת עמנואל רוזן: תהליך הוגן, ולא בכיכר העיר

,עודכן

מכבסת המילים עבדה אתמול שעות נוספות. המשטרה הודיעה שהיא פותחת ב"בדיקת" החשדות נגד עמנואל רוזן. הבעיה היחידה היא שהחוק אינו מכיר חיה כזו. הוא מכיר רק חקירה, ובנסיבות העניין דנן דומה שהיא מחויבת המציאות.

לפי חוק סדר הדין הפלילי, כאשר "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה". גם מכתב אנונימי, וגם שמועה שיש לה רגליים שמסתובבת בשוק, עשויים לחייב - לא לאפשר - את המשטרה לפתוח בחקירה. קל וחומר כאשר מדובר בעשרות עדויות, שתוכנן של חלק מהן קשה ביותר, שהגיעו לידיעת הציבור כולו, והמשטרה בכלל זה, ומחייבות אותה לבדוק את אמיתותן.

הבעיה הגדולה היא שפתיחה בחקירה מטילה צל כבד על החשוד ועלולה לפגוע בשמו הטוב לצמיתות. גם אם יוכח כעבור זמן קצר, כפי שהיה בפרשת גדעון סער, שלא דבק ולו אבק פלילים במעשיו והכל פרי עלילה מרושעת, הכתם עשוי לדבוק בו לאורך ימים ושנים.

מסיבה זו יצרו דוברי המשטרה ויחצני החשודים את המונח "בדיקה משטרתית", שזכרו לא בא בחוק ונועד להמתיק במקצת את טעמה המר והקשה של החקירה. רק בסיום ההליך, שאינו צריך לארוך זמן רב, יוכלו לדעת האומנם כל אלה מגבשים תשתית מינימלית לקיומה של עבירה.

ה"בדיקה" הנוכחית מעוררת שאלות קשות ביחס לתפקידה של התקשורת בסיפור. כמו במקרה קצב, ידעו ובמשך שנים רבות לא מעט אנשי תקשורת על החשדות המיוחסים לרוזן, אך מילאו פיהם מים. כעת, ברגע שהפרשה התפוצצה, הם ממהרים לשפוך את דמו בראש חוצות.

אכן, כאשר מדובר בחשד לעבירות מין, חלה חובת זהירות מיוחדת. ניסיון החיים מלמד שכאשר מדובר בעבירות מסוג זה, לא אחת "אין עשן בלי אש", ולמרות זאת הקורבן נמנע מלהתלונן. הבושה, הפחד שמא "לא יאמינו לי", וכך גם החקירה הנגדית המתישה העתידית על דוכן העדים, מרתיעים את הקורבנות. יתר על כן, חלק מהן תיארו את החקירה הפולשנית במשטרה כ"אונס שני". לצד חובת זהירות זו, יש להסתייג מהשפיטה בכיכר העיר, אשר לה אנו עדים ביומיים האחרונים. גם שדרן בכיר, כמוהו ככל אדם, זכאי ליהנות מחזקת החפות ומהליך הוגן עד אשר תוכח אשמתו. בבית המשפט, ולא בכיכר העיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר