פילוח נתוני ההתחסנות מפני נגיף הקורונה בקרב המגזרים השונים מעלה מסקנה מתמיהה לכאורה: ישראלים דוברי רוסית ממעטים עד כה להתחסן. הדבר מוזר שבעתיים, שכן ציבור זה ידוע ברמת השכלה גבוהה, ועל כן מצופה ממנו להעריך את ההישג המדעי שבפיתוח החיסון וליהנות ממנו כדי להגן על בריאותו.
לרמת ההתחסנות הנמוכה של יוצאי בריה"מ לשעבר בישראל יש כמה סיבות. ראשית, ניסיון החיים של מי שנפל בחלקם להיוולד ולגדול בבריה"מ לימד אותם להטיל ספק בכל מה שמגיע מהרשויות. תרבות השקר שהונהגה במדינה הסובייטית לא השאירה ברירה אחרת. המשטר הקומוניסטי ברוסיה וגרורותיה נבנה על שילוב של שקר וכפייה, ואחרי שנתיניו גילו זאת - חלקם עוד בשנים שהמשטר נראה איתן ומאיים, ואחרים אחרי התמוטטותו - הם אינם מסוגלים להאמין עוד בכנות של כוונה המגיעה מ"למעלה", ותמיד מחפשים מאחוריה מניע נסתר וזדוני. יש להודות שבכל המדובר בשלטון הרוסי, הרי הגישה הספקנית הזאת כלפיו מוצדקת ונכונה. אולם, למרבית הצער, אחדים מילידי בריה"מ לשעבר משליכים את היחס הזה על כל שלטון שהוא. גם על השלטון בישראל, שאין בינו לבין מסורת המשטר הסובייטי דבר וחצי דבר.
שנית, רתיעתם של חלק מיוצאי בריה"מ מפני החיסון מוזנת באמצעות תעשיית השקרים וחדשות הכזב, שמקורה ברוסיה העכשווית. אין זה סוד שהממשל של פוטין מנהל מלחמת תעמולה רבתי מול המערב, מלחמה שתכליתה להכתים את הישגי המערב ולהאדיר את הישגיה של רוסיה. מאז פרוץ מגיפת הקורונה, סוגיית ההתמודדות עימה נהפכה לנושא המרכזי בזירות התעמולה, במיוחד באינטרנט. גורמים רוסיים מרבים להפיץ שמועות וחדשות כזב על החיסונים של חברות מערביות ולפמפם תיאוריות קונספירציה, שלפיהן החיסונים האלה נושאים בחובם סכנת מוות ומטרתם לשעבד ולהכרית את אוכלוסיית העולם. התעמולה הרוסית לעיתים מעוררת גיחוך, אולם היא מצליחה להתנחל בלבבות של קהל היעד שלה, במיוחד בקרב אלה שפחות חשופים למקורות מידע אמינים בשפות אחרות.
אם אין די בשתי הסיבות לעיל, הרי בישראל מצטרף אליהן גורם שלישי, חמור ביותר: פעילותה התעמולתית של מפלגת ישראל ביתנו. יושב ראש המפלגה, אביגדור ליברמן, נמנע בכל דרך מלקרוא לציבור הישראלי להתחסן בהמוניו, ומגונן על חברי הכנסת של סיעתו שיוצאים נגד החיסונים ומחזקים את תיאוריות הקונספירציה השקריות לגביו. המסרים שמועברים לחסידי המפלגה ברשתות החברתיות קיצוניים ובוטים עוד יותר, ובין פעילי המפלגה מתגלגלות אמירות מסמרות שיער כמו: "אל תתחסנו בחיסונים של ביבי, שמא תסייעו כך למיגור המגיפה ולניצחון הליכוד בבחירות".
מסרים מן הסוג הזה, שמופצים בעיקר בשפה הרוסית, חורגים מתחומי הוויכוח הפוליטי ומהווים סכנת נפשות של ממש, בוודאי בהתחשב בגילם המופלג של רבים ממצביעי ישראל ביתנו והשתייכותם לקבוצת סיכון. כמה ציני יכול להיות פוליטיקאי, שמפקיר את הציבור שלו לפגעי מחלה נוראה, ובמקום להפוך עולמות כדי להביאו לתחנות החיסון - מביט בשוויון נפש בתעמולת ההרס של פעיליו המבקשים להשאירו חשוף ובלתי מוגן?
