שלמה לחיאני ידע שהרגע הזה יגיע. הוא ידע מה עשה, מתי עשה, מה יודעת המשטרה על מעלליו, מי לכאורה הזרים לכיסיו מאות אלפי שקלים. הוא ידע שהחבל מתהדק על צווארו, ושזה ייגמר על ספסל הנאשמים. הוא בפירוש לא טיפש.
ובכל זאת, ראש עיריית בת ים, החשוד במעשים פליליים חמורים, שידר עסקים כרגיל. החיוך של "אני לא יודע מה רוצים מחיי" היה מרוח תמיד על פניו. לא היה ולא נברא, הוא טען שוב ושוב אגב התגרות גלויה בחוקריו; הכל קשקוש, הכל חרטא ברטא, הכל לקוח ממוחה הקודח של המשטרה. חכו ותראו איך אצא מזה בשלום.
אפשר להבין מאין שאב לחיאני את הביטחון הזה: הוא חבר של שרים לשעבר, של חברי כנסת, של בנקאים, של אנשי עסקים מגוהצים שמכירים את היצירה היטב. הוא חביבם של עשרות עיתונאים מהלובי להגנת השחיתות השלטונית. הוא בעל קשרים במקומות הנכונים והמשפיעים לכאורה. אפילו שופט בית המשפט העליון עו"ד יורם דנציגר נמנה עם חוג מכריו.
אבל כל הרשימה הזאת לא ריפתה את ידי צוות החקירה בראשות סנ"צ ירון ארם. גם לא את ידי צוות התביעה מפרקליטות מיסוי וכלכלה בראשות עו"ד שרון כהנא. הם דילגו ממשוכה למשוכה, בדקו הפקדה אחרי הפקדה, אימתו לכאורה חשד כבד שריחף באוויר: כ־900 אלף שקלים ניתנו ללחיאני כשוחד בכמה פרשות. כמו כן, נמצאו 7 מיליוני שקלים שהוזרמו אליו במזומן, בלי שיצליח להסביר מה מקור הכסף.
אלה גם אלה, בגיבוי צמרת אגף החקירות וצמרת פרקליטות המדינה, הגיעו אפוא למסקנה חד־משמעית: יש בתיק ראיות מנצחות. אפשר לגבש בעזרתן כתב אישום חמור. יש עם מה לבוא לבית המשפט.
זו בשורה לא טובה לחצר היהירה של ראש עיריית בת ים, שכבר היתה בשנתיים האחרונות בסרטים מסתוריים: אלמונים ירו לעבר אחיו של שלומי, אבי, שיואשם כנראה בתיווך לשוחד; אלמונים העלו באש את הג'יפ המפואר (שוויו מאות אלפי שקלים) של אח אחר, גדי לחיאני; אלמונים העלו באש ג'יפ השייך לגיסתו של לחיאני; אלמונים הציתו בית קפה הממוקם בנכס שבשליטת משפחת ראש העירייה. וגם: מטען התפוצץ בפתח דירת אחד מעדי התביעה במשפט הצפוי של לחיאני. מניח המטען נתפס וישב בכלא, אבל האלמוני ששלח אותו עדיין בחוץ.
וכאילו אין די בחבילה הזאת, הורשע לפני כמה שבועות שמעון ועקנין, עוזרו לשעבר של לחיאני, בהימורי אינטרנט בלתי חוקיים. הוא נידון לחודשיים וחצי עבודות שירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו