נחל האסי מגיע לבית המשפט

ליהונתן, חברו הטוב ביותר של בני, שחר, יש בבית ספה קטנה ואפורה שעליה אוכלים קינוח. הצד השווה של הספה נמצא מצד שמאל, אולם יהונתן יושב בו מינקותא, וכך בכל פעם ששחר מגיע לשבת בו, מתחילה מלחמת עולם בין הבנים. שחר, מצידו, טוען כי הוא הגיע קודם, אבל יהונתן לא מוכן לשמוע. אפילו הצעה לקינוח כפול לא פותרת את הריב הזה, ועד ששחר לא קם, הרוחות בבית סוערות. אמא אמנם אינה יועצת משפטית וטיעונים משפטיים ודאי שלא עובדים על ילדים בני 3, אבל במקרה הזה הצדק עם יהונתן.

מצב הפוך מתקיים בקיבוצים שונים ברחבי הארץ. השער הצהוב המפורסם והזכור לשמצה סגור בפני כל מי שאינו חבר קיבוץ או אינו רוכש שירותים מהקיבוץ (כמו קיאקים או צימרים). וכך שטחים ומשאבי טבע רבים שאינם שייכים לקיבוצים, אלא לכלל אזרחי ישראל, סגורים בפנינו.

בבית המשפט המחוזי בחיפה מתחיל היום דיון העתיד לסיים את שוד הקרקעות ומשאבי הטבע הזה. העתירה, אשר הוגשה על ידי ח"כ משה ארבל מש"ס, מבקשת מבית המשפט להורות לקיבוץ ניר דוד לחדול מחסימת דרכי גישה למשאבי טבע ולשטחים השייכים לכלל אזרחי המדינה. מדובר בתיקון עוול היסטורי בעבור כולנו. מי מאיתנו לא עמד בפני השער הצהוב? בפני מי מאיתנו לא נחסמה הגישה למשאבי טבע, שעל פי חוק שייכים לנו?

העתירה הגיעה בעקבות מאבק של צעירים מבית שאן, אשר סחף את כל תושבי ישראל, תל־אביבים, תושבי יו"ש, דרומים וצפונים, בדרישה להיכנס ולשחות בנחל האסי, העובר דרך קיבוץ ניר דוד, ואשר אינו שייך לו. תושבי הקיבוץ המשיכו לחסום את דרכי הגישה לנחל באלימות, גם כאשר הגיעו לשם חברי כנסת, אנשי תקשורת ושופטי בית המשפט. הם עשו זאת, אף על פי שהיועמ"ש, בית המשפט ומנהל מקרקעי ישראל קבעו בזמנים שונים כי אסור להם, שכן מקום המדינה נחל האסי מעולם לא נרשם כשטח השייך לקיבוץ במנהל מקרקעי ישראל. נוסף על כך, חוק המים קובע כי דרכי גישה למים בישראל שייכות לכולנו - מה שלא מונע מקיבוצים אחרים, למשל, לחסום אפילו גישה לים. בעצם, מה אנחנו מתפלאים? המדינה של אבא שלהם בטאבו ואבא שלי הוא "מקופח" ו"בכיין" - או לפחות כך נאמר לי כאשר נכנסתי לניר דוד כאסטרטגית המאבק לשחרור הנחל.

באופן אירוני, השמאל הישראלי, שדחף כל כך לפתיחת משפט נתניהו, הכשיר במעשיו את קיומו של הדיון אשר יתקן עוול היסטורי שהוא עצמו, השמאל, אחראי לו ואף משמר בכל כוחו. מעולם לא חלמתי, כאשר ייעצתי למאבק, שנגיע לסוף היסטורי כזה. אם יחליט בית המשפט נכון ויפסוק כי אין לחסום עוד דרכי גישה לנחל האסי, תהיה זו פסיקה תקדימית שתקבע הלכה לשלל האתרים המקבילים במדינת ישראל. אמנם בני עדיין לא יוכל לשבת בצד שמאל של הספה, שהיא קניין פרטי של חברו, אבל הוא כן יוכל להשתכשך בכל מימי ישראל, השייכים גם לו, ועל פי חוק. בעזרת השם.

מורן עג'מי היא יועצת אסטרטגית, שימשה יועצת המאבק לשחרור נחל האסי