אמת לא נוחה

נעים להכיר: יערה שפירא, עיתונאית כנסת מתאגיד השידור, כתבת חרוצה ופעלתנית. שפירא בוגרת "המסלול הנכון" בביצת התקשורת המקומית: מקומונים בת"א, מצטיינת גל"צ, ואף קטפה פרס נאה על סדרת כתבות על פליטים סורים. ננחש ברשותכם בעדינות: היא לא נמנית עם מצביעי עוצמה יהודית. אם לפזר עוד קצת את הז'יטונים, גם לא עם מצביעי הליכוד.

אך זה לא משנה. החל מהשבוע, כך הוחלט במועצה העליונה של עיתונאי הטוויטר, שפירא היא עיתונאית מטעם. "שופר". "פעילת אם תרצו", "קול המתנחלים" ועוד שאר סופרלטיבים שנחתו במפתיע. סיבת החלטת המועצה, לתוהים: שפירא (והעיתונאי ישי פרידמן לפניה) חשפה שלל התבטאויות המלמדות כי אבתיסאם מראענה, מקום 7 ברשימת מפלגת העבודה, אינה שייכת - וזאת בעדינות - לאגף הציוני הישראלי.

זהו אינו סוד מדינה, אגב. מראענה פרסמה את מכתמיה המרטיטים על "רוצחי צה"ל" בעמודי הפייסבוק והטוויטר הפתוחים לכל שלה. העניין הוא, כך למדה שפירא בדרך הקשה, שיש דברים שלעיתונאי המיינסטרים בישראל אסור לדווח עליהם.

מרגע החשיפה, כמו דבורים שעטו יש מאין על קופסת שימורים פתוחה בצאלים, הסתער על שפירא נחיל פעילי שמאל רדיקלי. אליהם הצטרפו גם דובריהם הלא רשמיים בביצת הטוויטר הפרוגרסיבית שלנו, הלוא הם קולגות עיתונאיים, אש וגיצים בעיניהם והם עטופים באצטלה של הערה מקצועית: "לא מדובר בחדשות בכלל", והערה מחנכת עם רמיזה גזענית: "לערבים מותר להתבטא!" (כאילו מישהו טען אחרת). הובילה את משפט־העמיתים נעה לנדאו מ"הארץ", זאת שמעולם לא הסתירה את דעותיה, אשר נידתה את שפירא ה"לא עיתונאית" מהברנז'ה בטור מיוחד.

טיעוני ה"לא חדשות!" וה"גזענות!" הופרכו במקום ובמזומן וזה היה מביך: בשלל יומני החדשות עומתו מיכאלי, בר־לב ושאר נבחרי העבודה עם החשיפה של שפירא, והגיבו ברפרטואר התחמקויות ושיעולים חדיש. אבתיסאם עצמה נעלמה מהמכ"ם. ולא בכדי: בהנהגת המפלגה הציונית הוותיקה בכנסת ניצבת חברה אנטי־ציונית. אלא שלא אבתיסאם ולא דעותיה - אולי לא נעימות, אך לגמרי חוסות בצל חופש הביטוי - הן הסיפור כאן. הסיפור הוא שהחשיפה של שפירא פגעה מיידית בבטן הרכה של המחנה ה"נכון", ופעילים פוליטיים במסווה של עיתונאים התגייסו כדי לנסות למנוע אותה מהציבור. הכלים: בריונות רשת מילולית, השתקה והפחדה של קולגה.

העיתונאי האמריקני דייב רובין סיפר פעם שיצא מהארון פעמיים: פעם כגיי ופעם כשמרן, ושדווקא יציאתו מהארון כשמרן הקימה עליו חרמות ונידויים מצד המחנה שמספר שהוא פתוח ומקבל. שפירא לא יצאה משום ארון; היא פשוט פרסמה ידיעה שהוכחה כרלוונטית לסדר היום, אבל היא קיבלה את אותו שיעור אלים ובריוני שקיבל רובין מעבר לים מצד נאורי שוחרי חופש הביטוי על תנאי: אל תסטי מהשורות, או ש...

אגב, בזמן כתיבת שורות אלו ממש "חושף" חיים לוינסון, כתב נוסף ב"הארץ" שביקר את שפירא, ציטוטים ישנים של עמיחי שיקלי, מתייצב חדש במפלגת ימינה. הוא עשה בדיוק את מה ששפירא עשתה לפני רגע: נבר ותיווך לציבור ציטוטים מעברו של מועמד. זו פעולה לגיטימית ומבורכת - אבל לא לגבייך, יערה. לך אסור. זה לא אני, זו המועצה קבעה.