משילות? זה מתחיל הרבה קודם, בפערים

משבר הקורונה הוא טרגדיה. בקרוב נחצה את רף 5,000 הקורבנות בישראל. האבטלה הגיעה לשיא של כל הזמנים. ההנהגה נחשפת במלוא חולשתה, ומרב האנרגיות מוקדשות לסבב הבחירות הבלתי נגמר ולמאמץ של נתניהו למלט את עצמו מאימת הדין.

חשיפת החולשות לא מאפשרת לטאטא את הדברים. הכניסה לסגרים ארוכים נבעה מחולשת תשתיות הבריאות, שתוקצבו בחסר במשך שנים ארוכות של ימין כלכלי. העוני ואי־הביטחון התזונתי, שהגיעו בישראל של טרום קורונה לשיא המערב, העמיקו והתרחבו. שוק העבודה השברירי מחק את המעמד הנמוך־בינוני, בעיקר נשים וצעירים, שפוטרו או הוצאו לחל"ת. המגיפה פגעה בישראלים באופן דיפרנציאלי. התברר שעושר הוא חיסון ומגורים ברשות עשירה מספקים הגנה, למול הפגיעה באוכלוסיות וברשויות המוחלשות ובעובדים החיוניים השקופים (קופאיות, נהגי אוטובוס, מאבטחים ועובדי קבלן). גם מבצע החיסונים המרשים חשף פצעים. עשירים חוסנו הרבה יותר מעניים. עובדים חיוניים מאורגנים הרבה יותר מהעובדות השקופות. בריאות האסירים הפכה למטבע פוליטי. ועל אחריות לחיסון פלשתינים בעזה ובגדה כמעט אין מה לדבר.

אם קלקלנו, אנחנו יכולים גם לתקן. זה יקרה אם נחדד את המבט לדברים החשובים באמת. המהומות בבני ברק, החתונות והלוויות בחסידויות, החתונות במגזר הערבי וההתקהלויות בציבור ה"כללי" הן קצה קרחון. אנחנו מדברים על "משילות", כאילו מדינה יכולה להשפיע על אזרחיה רק באמצעות כוח שיטור ואכיפה. מחפשים את המטבע מתחת לפנס.

מחקרים ארוכי שנים מוכיחים שמדינות עם פערים חברתיים־כלכליים קטנים סובלות הרבה פחות מבעיות "משילות". אלו מדינות עם שיעורי פשיעה נמוכים בהרבה, פחות דיכאון והתאבדויות, יותר הישגים לימודיים והרבה יותר אמון בין פרטים וקהילות. מציאות כלכלית לא "נוצרת". היא תוצאה של תפיסה ופעולה. לימין הכלכלי ששולט בישראל בעשורים האחרונים, יש תוצאות. כשילד מרמת השרון בעל סיכויים של פי 50 לקבל תעודת בגרות בהצטיינות מאשר ילדי שדרות, אופקים או רהט, זו לא טעות. כאשר אנשי הצפון והנגב חיים כארבע שנים פחות מאשר אנשי המרכז, בגלל תשתיות בריאות לקויות, זו לא טעות. כאשר בדרום מרוויחים בממוצע כחצי מהשכר במרכז, זו לא טעות. אלו תוצאות של מדיניות.

החלופה למדיניות הזו אינה ריכוזיות או "קומוניזם". החלופה היא בניית מדינת רווחה הוגנת, שוויון הזדמנויות אמיתי, רתימת אוצרות ציבוריים לטובת כלל הציבור והשקעה דיפרנציאלית, באופן שמתעדף את הקהילות והמשפחות בפריפריות החברתיות בישראל. אפשר לעצום עיניים להשפעה ההרסנית של ימין שפועל לכלכלה "בניכוי ערבים וחרדים". אפשר לפנטז שמדובר, בסך הכל, בעניין של שיטור ואכיפה ביד ברזל. כל הליכה בכיוון הזה תזרע רוח ותקצור סופה. יש לזה 5,000 הוכחות מצערות, לפחות.