"בתמורה לאיחוד בימין, נתניהו מוכן לקדם בנייה בשכונת עטרות", סיפרה אתמול הכותרת של נדב שרגאי לקוראי "ישראל היום". מה עומד מאחוריה? הרצון של נתניהו לאחד את המפלגות הקטנות בציונות הדתית, כי הוא דואג שאם ירוצו ברשימות נפרדות, לא יעברו את אחוז החסימה וכך יקשה עליו להרכיב קואליציה. בתמורה לאיחוד שתי המפלגות הללו, מוכן נתניהו להבטיח כל מיני דברים.
למשל, לבנות בעטרות. עטרות היא אזור בצפון ירושלים, שנראה כמו אצבע המורה מעלה, ובו אזור תעשייה ושדה תעופה נטוש. שדה התעופה נסגר זמנית באינתיפאדה השנייה, בעקבות חשש מירי על המטוסים מרמאללה השכנה, וכידוע, זמני זה הכי קבוע. עד היום עומד שדה התעופה בשיממונו, מוקף כפרים ערביים.
קל לנתניהו להבטיח לקדם בנייה. "לקדם" זה לא אומר "לבנות". זה כמו להגיד שהוא ממש ממש ישתדל. בהתחשב בעובדה שזאת תוכנית שכבר דובר בה עם הממשל האמריקני הקודם, זה כמו להבטיח לילדים קינוח אם הם יתנהגו יפה, אחרי שכבר הכנת אותו.
בנייה יהודית זה דבר שירושלים צריכה כמו אוויר לנשימה. נותרו לה רק עוד עתודות קרקע לכ־100 אלף יחידות דיור. זאת כמות זניחה לעיר בת מיליון תושבים שאוכלוסייתה גדלה במהירות. אבל יש בעיה משמעותית יותר ומיידית יותר, שעולה ביתר שאת כשבאים לדון באזור כמו עטרות: הכפרים הערביים הסובבים אותה, ובייחוד אלו שמחוץ לגדר ההפרדה.
בירושלים קיים מצב אבסורדי, שבו שכונות שלמות נשארו בשטח המוניציפלי של העיר, תושביהן נושאים תעודות תושב, אבל פיזית נבנתה חומה בינן לבין ירושלים. ברור שהצעד נעשה כדי "להוציא" כמה שיותר ערבים מתחום העיר. אבל מאז שהוא נעשה, היו לו רק השלכות הרסניות. תושבי שכונות אלו (שבכללן גם שני מחנות פליטים!) מתחלקים לשניים: אלו שיש להם כסף ואלו שלא. בני המזל מכרו את הבית ועברו לגור באחת מהשכונות היהודיות של העיר, כמו הגבעה הצרפתית, למשל, שהפכה מעורבת בינתיים. זה המקום להזכיר שירושלים היא לא חיפה, והאוכלוסיות השונות בה ברובן לא רוצות לחיות יחד. יש מעט מאוד אמון באוכלוסייה הערבית, ויש לציין שהערבים בעיר זכו לחשש הזה בהתנהגות שלילית עקבית.
מעוטי היכולת נשארו בשכונה, בעוד המשטרה נטשה אותה. המשטרה יצאה - האנרכיה נכנסה. סיוט לחיות שם. המשטרה לא תעבור את גדר ההפרדה היום, לאור הידרדרות המצב, בלי שתי פלוגות מג"ב ממוגנות וחמושות היטב. וכן, אנחנו עדיין מדברים על שכונות בירושלים.
ואיפה המדינה? ואיפה הריבונות? ואיפה "ירושלים בירתנו המאוחדת"? הרבה יותר קל לבנות (או "לקדם"...) יחידות דיור בעטרות, הרבה יותר קשה להחליט מה לעשות עם אותן שכונות ערביות. ישראל צריכה להחליט, והיתה צריכה להחליט מזמן: האם היא רואה בשכונות שמעבר לגדר חלק מירושלים, ואז היא צריכה להחיל שם חוק וסדר, או שהיא מוותרת, ונותנת לרש"פ להחיל שם חוק וסדר. כי מה שקורה עכשיו לא יכול להימשך. נתניהו לא מוכן לשלם את המחיר של ההחלטה הזו.
עטרות ראשנו
קרני אלדד
עד גיל 40 הגדירה את עצמה כמוזיקאית, הלחינה, עיבדה, הפיקה, ניגנה (גיטרה וחליל) ושרה. הקליטה שלושה אלבומים של עצמה ועוד המון של אחרים. הקליטה דיסק בהוואנה, קובה, עם המוזיקאים הזקנים והמדהימים של האי. עבדה במועצת יש"ע, ובכנסת ישראל כדוברת של ח"כ אורי אריאל. כתבה בעיתונים שונים. מעצבת פנים בליבה ובעלת אולפן הקלטות במציאות.
