החשבון הפשוט של בנט

פוליטיקאים משפריצים סיסמאות בחירות או הודעות פרישה. זה הנוהל, שישה שבועות לפני עוד יום שבתון שיחרוץ את גורל האומה. שברנו את שיאי הצבת הקלפיות, ומי יודע, אולי אנחנו בדרך לעוד מערכת בחירות של אזרחים לא מרוצים. האם זה גורם לפוליטיקאים שלנו להתנהג אחרת? מה, מה פתאום. אבל גם לנו לא. 

הפרדוקס של הבחירות הללו הוא השיח שעורכים עם עצמם חלק מהימנים בראש. אנחנו לא רוצים את נתניהו, הם אומרים, כי הוא פישל. מה אנחנו כן רוצים? מנהיג ישר, פוליטיקאי הגון. לכן, על המתמודד לספר שהוא לעולם, אבל לעולם, לא ישתף פעולה עם אותו פוליטיקאי שדבק בו החוט המשולש שלא במהרה יינתק - שוחד, מרמה והפרת אמונים (או כמו שקוראים לזה בבלפור: חיסונים, מענק לעצמאים והסכמי אברהם). 

הפוליטיקאי הממוצע מכיר את הנוסחה התקשורתית: מס שפתיים + התחייבות לטווח ארוך = מצביעים לטווח קצר. הוא רץ במסלול הירוק, כשלצידי הדרך מוטלות גופותיהם של 33 המנדטים של בני גנץ ועוד סרוחי ממשלת האחדות, אבל הוא בוחר להתעלם מהריח. כשנגיע לגשר של אורלי לוי נעבור אותם, הוא חושב. אך אם יסכום את המנדטים יגיע לדרך ללא מוצא. מדוע כדי למצוא חן בעינינו צריך הבטחות סרק והשמצות שווא? 

לביידן זה הצליח, נכון. לאורך הקמפיין פרסם שיש לו פתרון לקורונה וצחק על הג'ינג'י השוביניסט שבטעות התפלח לבית הלבן. התקשורת האמריקנית לא ביקשה לראות את תוכנית היציאה ממשבר הקורונה, והנה ביום שאחרי פתאום התברר שבעצם אין לו. וואלה, מזכיר לי ימים יפים בצעירותי, עם ילד שחייב לשירותים ובתום מסע היסטרי מתברר שהיתה זו אזעקת שווא. 

כשנפתלי בנט מגיע לאולפן להציג את התוכנית שלו, ה"סופרלטיבים" של סער וביבי מוכנים מראש. פוליטיקאים משופשפים. הנשק שלו הוא תוכנית עבודה מפורטת - השנה האחרונה הוכיחה שכל מה שהציע עם פרוץ הקורונה - כשהאוטוקורקט עוד תיקן "מגפה" ל"מגרפה" - אומץ על ידי המדינה אבל באיחור קטלני. מנהיג "ימינה" לא צריך להשמיץ את נתניהו - הוא פשוט אומר שלו היה רה"מ עושה בזמן מה שייעץ לו במקום לגרש אותו מהזירה, היו מתים פחות אזרחים מקורונה; בנט, שחרש את הארץ בעזרה לעסקים קטנים, לא צריך להמציא שקרים על סער, שמתקשר עם הציבור באמצעות הזום. הוא פשוט שואל איפה הוא היה בשנה האחרונה, כשבמלחמה מתו 4,500 איש. 

נכון, כבר לא שואלים את בנט רק על ישיבה עם ביבי כי זה משעמם, הסוגיה הורחבה ל"האם אתה חושב שצריך לעשות שוב קואליציה עם החרדים?". אך השאלה האמיתית היא אם הציבור מתרשם מחתימה לאופירה אסייג שיישומה בפועל עשוי להוביל לבחירות חמישיות, התחייבות שכמותה ראינו מופרת בעבר פעם אחר פעם, ולא מתרשם מאמירה אחראית שמביאה בחשבון את גודלו הגבולי של גוש הימין ואת המתמטיקה הפשוטה שמצפה לראשי המפלגות ביום שאחרי.