"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשמסגרת חינוכית היא גם בית

,עודכן

סגירת מערכת החינוך והחזרה ללמידה מרחוק צפויות לנתק מאות אלפי תלמידים מבית הספר, שעבורם היה גם בית רגשי ומרחב הגנה, בעיקר עבור נוער בסיכון. החזרה ללמידה מרחוק לא רק תחריף את הפער הדיגיטלי והלימודי שעליו התרענו בצוותי המומחים של המשבר כבר בסגר הראשון, אלא שהיא גם תנתק מאות אלפי תלמידים ממפעל ההזנה, מחברויות וממרחב שמשמש עבורם הגנה מסביבה ביתית אלימה.

דו"חות שונים, כמו זה של איגוד הרופאים בישראל משנת 2020, מראים כי סגירת מערכת החינוך פוגעת בפן הרגשי והחברתי של התלמידים ומעצימה את תחושת הבדידות והניכור, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. דו"חות נוספים מלמדים שבזמן הסגרים והלמידה מרחוק חלה עלייה משמעותית בשיעור בני הנוער המצויים בסיכון. דו"ח של עמותת עלם מצביע על עלייה בשכיחותם של מצבי סיכון, כגון בדידות, דיכאון, חרדה, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, אלימות פיזית, מילולית ומינית ופגיעות עצמיות בחודשים ספטמבר-נובמבר 2020 בהשוואה ליוני-אוגוסט 2020 - החודשים שבהם חזרו התלמידים ללמידה מרחוק.

נייר עמדה שהכין מכון ברוקדייל הצביע כי השירות הייעוצי־חינוכי של משרד החינוך דיווח על קבלה של יותר מ־50 אלף פניות בעקבות מצוקה רגשית של ילדים. מפעל ההזנה שבו תלויים 400 אלף ילדים המגיעים ממשפחות קשות יום, ומושבת בכל פעם שמערכת החינוך סגורה, משליך ילדים אלה לרעב ובכך יגדיל את תת־הביטחון התזונתי שלהם. ילדים רעבים החווים מצוקות רגשיות לא יהיו פנויים ללמידה מרחוק. ממחקרם של ברוק ופרקש (2020) עולה כי 62% מהילדים העידו כי אינם מצליחים ללמוד מן הבית, ו־72% מן הילדים העידו כי אינם מרגישים שהמורים מתעניינים בהם בתקופה זו. התוצאה של נתק רגשי זה היא הנשירה וההיפלטות לשוק העבודה של חלק מבני הנוער. דו"ח של עמותת עלם מראה כי 16% מהתלמידים בחינוך הממלכתי נשרו מבית הספר, וכמוהם 26% מבני הנוער במסגרות החינוכיות החרדיות. נתונים על נשירה סמויה של תלמידים ממסגרות נוספות טרם נאספו על ידי משרד החינוך או הרשויות.

כך למעשה, ללא חשיבה מושכלת וללא קריאת המפה החינוכית־רגשית־חברתית, משליכה המדינה ילדים שכבר מצויים בסיכון אל חיקן של משפחות שפעמים רבות מהוות סיכון עבורם, ובו בזמן מייצרת אוכלוסיות נוספות בסיכון דרך אלו שנפלטו וממשיכים להיפלט מהמערכת אל מציאות שבה סיכוייהם להידרדר לעבריינות ולפשיעה גדלים. האם מערכת החינוך לא חושבת שהיא צריכה לתת מענה רגשי ונפשי עבור אותם תלמידים שאינם מוגנים בבתיהם? האם משרד החינוך למד איזשהו לקח מהסגרים הקודמים?

הפתרון קיים: תעדוף מערכת החינוך ומוריה באמצעות מתן חיסונים. בכך ניתן יהיה לפתוח את שערי בית הספר לכל. אולם מערכת החינוך מעולם לא היתה בראש מעייניה של הממשלה הנוכחית, ממשלה שהתפרקה על סף בחירות, ואת האוכלוסייה השקופה הזו נציגי הממשלה בוודאי לא יבקרו על מנת להבטיח את קולותיהם.

ד"ר סראב אבו רביעה־קווידר היא מרצה בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, וחברה בצוותי המומחים של המשבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר