בעיצומו של החורף פקד את המזרח התיכון אביב ישראלי. עוד ועוד מדינות ערביות מצטרפות למחנה השלום וחותמות עם ישראל על הסכמי שלום ונורמליזציה. בכך הן משרטטות את פניו החדשים של המזרח התיכון; אזור שבו היוזמה עברה לידי ישראל ובעלות בריתה הערביות, הבולמות ואף דוחקות לאחור, בסיוע מן הבית הלבן, את איראן ויתר שותפותיה "לציר הרשע", החל בבשאר אל־אסד דרך ארגון חיזבאללה, הנתונים כיום במצוקה ולכן גם במגננה.
לא רק ציר הרשע האיראני מוריד לפי שעה פרופיל ומחכה לנס, ואולי בעצם לחילופי הנשיאים בארה"ב. גם הכוחות הרדיקליים והקיצוניים בעולם הערבי עצמו, ובראשם התנועות האסלאמיות, נתונים במשבר קיומי. תנועות אלו רשמו הצלחה מסחררת בראשית העשור הקודם כשהצליחו לאחוז בשלטון ברבות ממדינות ערב. אבל כל זה הפך לעניין של העבר. במרבית מדינות ערב הן סולקו מן השלטון, הוצאו אל מחוץ לחוק, ומנהיגיהן אף יושבים מאחורי סורג ובריח. אין ספק כי האסלאם הפוליטי נכשל, שהרי לא היה לו כל פתרון להציע לבעיות האזור.
רק ברצועת עזה מוסיף חמאס לשגשג ולפרוח, בחסותה ובעידודה של ישראל. זו עודנה טועה לחשוב שעדיפה כתובת ברורה ברצועה, כתובתו של חמאס, על פני כל אלטרנטיבה אחרת. וכך, בשעה שבכל שאר רחבי המזרח התיכון רודפים בעלי בריתה של ישראל את התנועות האסלאמיות ומוציאים אותן אל מחוץ לחוק, עושה ישראל את ההפך הגמור.
בכך ישראל מחמיצה הזדמנות העשויה לחמוק מידיה כבר בעתיד הקרוב. היא אינה חושבת באופן יצירתי ומחוץ לקופסה, ואינה מנסה בכלל להביא לשינוי מן היסוד של המציאות בגבולה הדרומי עם רצועת עזה. אחרי הכל, חמאס חלש מתמיד, מבודד פוליטית, ואילו ישראל נהנית מגיבוי ומתמיכה נרחבים בעולם הערבי, ועד לאחרונה עמד לרשותה גם צ'ק פתוח למהלכים אסטרטגיים נועזים מן הבית הלבן.
צריך גם לזכור כי המציאות ברצועה שונה מזו שבגבול הצפון. לחמאס אין עומק אסטרטגי, והיכולת של בעלי בריתו להגיש לו סיוע מוגבלת. לכן יש לישראל יכולת להכתיב ברצועה את מהלך הדברים, וזאת בשיתוף פעולה ובגיבוי של בעלות בריתה הערביות, ואפילו של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, שחידשו רק לאחרונה את התיאום הביטחוני עימה.
קשה להבין מניין נובעת הגישה הישראלית של "שב ואל תעשה" ביחס לחמאס בעזה. אפשר שהיא נובעת מהשיתוק שאחז במערכת הישראלית, ואולי גם מקיבעון של דבקות במדיניות שהיתה נכונה אולי לפני עשר או 15 שנים כשחמאס תפס את השלטון ברצועה, אבל מאז לא עודכנה ולא הותאמה למציאות המשתנה.
אם ישראל לא תפעל, ומוטב מוקדם מאשר מאוחר, למיטוט שלטון חמאס או לכל הפחות לקביעת כללי משחק נוחים יותר בעבורה, יוסיפו הטילים לטפטף בכל לילה מן הרצועה, קטאר וטורקיה יוסיפו לגרוף רווחים פוליטיים, ומעבר לכל זה, הטילים של חמאס לא יחלידו. ביום מן הימים נשלם מחיר כבד על שאפשרנו לחמאס, תחת עינינו הפקוחות, לבנות באין מפריע מערך טילים המכוון נגד ישראל.
שיעור חשוב מבעלי בריתנו הערבים
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
