מבצע החיסונים לא יושלם בלי עזה

משדרות אפשר לראות היטב את שכנתנו ממערב, רצועת עזה. לא צריך תיאוריות מסובכות כדי להבין שכשבחאן יונס מתעטש עזתי בשוק, נרגיש את החיידקים גם אצלנו. מנכ"ל משרד הבריאות הקודם, משה בר סימן טוב, אמר בכנסת, בתחילת משבר הקורונה: "הגדה המערבית, רצועת עזה וישראל הן יחידה אפידמיולוגית אחת". כפי שאומרת מסכת קידושין, סדנא דארעא חד הוא.

אם צודק בר סימן טוב, אזי המצב של כולנו מעורר דאגה אמיתית. התחלואה בשטחי הרשות הפלשתינית, בגדה ובעזה זינקה בשבועות האחרונים. שיעור הבדיקות החיוביות קפץ ל־30 אחוז. מספר בדיקות הקורונה הנערכות בגדה וברצועת עזה עומד על כ־2,500 בדיקות ביום. יחס הבדיקות פר תושב שם עומד על כ־12 בדיקות לכל 100 תושבים. לצורך ההשוואה, בישראל נערכו יותר מ־58 בדיקות לכל 100 תושבים. כמעט פי חמישה. 

היכולת לטפל בחולי הקורונה נמוכה בהרבה, בעיקר בעזה. יש שם פחות מ־200 מכונות הנשמה, רובן בשימוש. בישראל יש אלפי מכונות, שעומדות מושבתות, ועוד אלפי מכונות עושות את דרכן לכך במה שנחשב למחדל של השקעה מיותרת שתרד לטמיון.

אם כאן יש תקווה שמדובר בישורת האחרונה של משבר הקורונה, ושמבצע החיסונים שהחל יביא לחזרה ל"עסקים כרגיל" בסביבות פסח, בשטחי הרשות המצב שונה. הסיבה פשוטה: נכון לרגע זה, לא נרכשו חיסונים על ידי השלטונות ברמאללה ובעזה. בעוד יש גישושים לרכישת חיסונים על ידי משרד הבריאות של הרש"פ ליהודה ושומרון, המצב בעזה חמור הרבה יותר.

מדובר בסכנה מיידית לכולנו, גם בתרומה להתפרצות המגיפה וגם בסכנה לקריסה הומניטרית בעזה. ברצועה הצפופה בעולם נשברים שיאי אבטלה, שמגיעים כבר ל־70 אחוז. המגיפה יכולה להביא לפתחנו בעיה ביטחונית ומדינית מסדרי גודל שלא הכרנו. הפתרון לא יכול להיות המשך הידוק הסגר, כפי שמראים נתוני ארגון "גישה", המראים כי היציאה מעזה בנובמבר האחרון ירדה ב־69 אחוז בהשוואה לחודש נובמבר אשתקד.

מדיניות המצור על עזה, שנמשכת מאז 2007, הופכת אותנו לאחראיים לגורלנו ולגורלם. הפסיביות המסורתית מול עזה לא מספיקה. חייבת להיות התערבות נחושה כדי לאפשר טיפול רפואי, ובעיקר חיסונים. אם באופן ישיר, על ידינו, ואם באמצעות מדינות מתווכות. ישראל מעבירה לעזה דולרים מקטאר. ראוי ודחוף עוד יותר להעביר מכונות הנשמה, ציוד לצוותים רפואיים, ובעיקר: מליוני חיסונים. האוכלוסייה בעזה, מחציתה ילדים מתחת לגיל 18, לא תחזיק מעמד ללא סיוע. ואנחנו תכף נחטוף את זה כאן.

לא מדובר בכאב ראש ישראלי בלבד. בעולם יש פערים עצומים בין מדינות, שנחשפים באופן מזעזע במשבר הנוכחי. 70 המדינות העניות בעולם לא יצליחו לרכוש חיסון לרוב האוכלוסייה שלהן עד סוף 2021. כלומר, בעוד לישראל ולמדינות אחרות יש עודף גדול של חיסונים לנפש לחודשים הקרובים, יש מי שלא יראו חיסון אחד שנה קדימה.

בכל הנוגע לעזה וליהודה ושומרון, לא מדובר רק בצו ערכי. מדובר בהבנה שכולנו רקמה אפידמיולוגית אחת באזור, ומדובר באינטרס עליון של הישראליות והישראלים.