"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצבא לרמטכ"לים, הפוליטיקה לפוליטיקאים

,עודכן

אם נכונים הדיווחים על הנעשה בביצה, הרי איזנקוט הוא הכוכב החדש בשמי החיים הפוליטיים. אמנם בימים אלה קם לו מתחרה על משבצת הכוכב - גדעון סער - אך זה כבר סימן את הנתיב שבו יפעל: מפלגה חדשה. המערך הפוליטי המשתנה מותיר את הרושם כי הוא רצוי בכל הרשימות, כמעט, כולל מפלגת סער.

גם אם טרם הודיע באופן רשמי על כוונתו להצטרף לפוליטיקה, נראה כי מקננת בו השאיפה ללכת בעקבות עמיתיו, רמטכ"לים־לשעבר, שהצטרפו לזירה. לי הוא מזכיר את הרמטכ"ל השני של צה"ל, רב־אלוף יגאל ידין. ידין מילא תפקיד מכריע במלחמת העצמאות, ובחייו האזרחיים, כארכיאולוג, היה פופולרי מאוד. כמו איזנקוט, גם ידין סומן ציבורית כהבטחה פוליטית לעתיד. וכמו ידין בשעתו, גם איזנקוט שומר על דממה לקראת הקרב הפוליטי. זו שתיקה שמגבירה את הסקרנות, אפילו המסתורין, שאפיינו גם את כוונותיו של ידין. כלל ידוע: ככל שמתארכת השתיקה, כך דמותו של המתחרה הופכת לאפלה ולמאיימת על המחזיק ברסן השלטון.

ערב בחירות 1977, ליל המהפך, תואר ידין בעיני רבים כ"מושיע", מי שיטהר את האורוות מנגע השחיתות שפשה אז במפלגת העבודה. הרטוריקה שלו היתה צלולה, נהירה, מרתקת. לעומת ידין, שהקים מפלגה לפני בחירות 1977, אין סימנים שאיזנקוט ינהג כך לקראת בחירות 2021. בינתיים, הוא לא חושף תחומי התעניינות בחיים ללא מדים: האם יעשה או "עושה לביתו"? ואולי הוא מהרהר בתיקון המשטר, בשינוי שיטת הבחירות, בדיוק כפי שפעל יגאל ידין בשעתו?

אל דגלו של ידין ומפלגתו "התנועה הדמוקרטית לשינוי" (ד"ש), נהרו בשעתו אנשי שם. הם זוהו כאנשי מרכז, בלא העדפה בולטת אצל רובם, לימין או לשמאל. איזנקוט היום, וגם ידין לפניו, חונים בצילם של פוליטיקאים מיומנים. ידין - כשר בממשלתו של בגין; אך הוא דשדש בנתיבי הפוליטיקה והיה נושא ללגלוגים בתקשורת. אם ייכנס איזנקוט לזירה, ייתכן שימצא עצמו גם הוא בתחום המוצל במרכזו של פוליטיקאי מיומן מאוד, נתניהו. הוא שיקצה לאיזנקוט, אם וכאשר, מקום תחת השמש.

הכריזמה של ידין, כארכיאולוג נודע וכרמטכ"ל לשעבר, לא היה בה די כדי שיצליח לשמר את אחדות מפלגתו. כמה מבכיריה היו שרים בממשלת בגין, וידין נשא בתואר סגן ראש הממשלה. אבל המפלגה בהנהגתו הרופסת התפוררה ועברה מן העולם. התופעה המקבילה הפעילה בימינו מדליקה אור אדום לאיזנקוט וגם לקח מובהק: הצבאיות לרמטכ"לים, הפוליטיקה לפוליטיקאים. אלה שני מסלולים שלא תמיד נפגשים. נופתע מאוד אם בסופו של דבר יחליט האזרח איזנקוט להתרחק מן הפוליטיקה. נכון לעת כתיבת שורות אלה, דווקא מתחזקת הסברה שיקפוץ למים הקרים, ובהיותו גנרל־וטירון, סביר שגם יגבר בהצלחה על הגלים הראשונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר