"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צה"ל לא צריך לעצב נורמות מגדריות בישראל

,עודכן

"מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה" (מתוך רוח צה"ל). הערך הראשון הכתוב שם הוא דבקות במשימה וחתירה לניצחון. אז איך זה שבשנים האחרונות מוצא עצמו צה"ל שוב ושוב נקלע למחלוקת מגדרית לעומתית, שלא אמורה להיות קשורה אליו ולמטרותיו?

לאחרונה דרש שר הביטחון בני גנץ לעדכן את כל הטפסים במשרדו כך שבמקום "שם האב" ו"שם האם" יופיעו "הורה 1" ו"הורה 2". הוא טען כי "זהו צעד סמלי וחשוב בהכרה בכל קשת המשפחות ואורחות החיים". הכנסת הפילה הצעת חוק ברוח זאת רק לאחרונה, אך גנץ מתעקש לקיימה דרך הפקידים במשרדו.

אם נתעלם לרגע מן העובדה שהשינוי המוצע עומד להשפיע לאו דווקא על משפחות להט"ב - ובעצם תיווצר דילמה אמיתית גם עבורם, מיהו ההורה הראשון ומיהו השני? - יש להעלות את השאלה העקרונית, האם תפקידו של צה"ל הוא לקבוע את הנורמות המגדריות במדינה?

יש להדגיש כי לכותבת טור זה אין ומעולם לא היתה התנגדות, ולו קלה, לבחירתם החופשית של גברים ונשים לחיות את זהותם המינית כהווייתה. אני גם מאמינה בזכותה של כל צורת זוגיות לחיי משפחה ולהכרה ממסדית בה מבחינת חוקי המדינה. עם זאת, כיצד קורה שצה"ל הפך להיות, באמצעות היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר), מקור למימון ניתוחים לשינוי מין לטרנסג'נדר, ואף הקים מרכז הקרוי "מצפים" לזוגות בהליכי פונדקאות? להזכירכם, מדובר בהליך מנוגד כיום לחוק בישראל, והוא מבוצע באופן פרטי על ידי החפצים בכך - בחו"ל. הסוגיה נתונה במרכזו של דיון במרחב הציבורי, בין השאר, לאור התנגדות ערכית של רבים לשימוש ולסחר ברחם של נשים עניות במדינות זרות. מדוע, אפוא, בוחר צה"ל לקדם אג'נדה שנויה במחלוקת זו, שאין לה זיקה, ולו קלושה, לתפקידו הביטחוני?

מעורבות נמרצת ומתמיהה זו בתחומים לא צה"ליים משקפת את התבססות השפעתם של ארגונים בעלי אג'נדות פסיאודו־ליברליות ופרוגרסיביות, החותרים בשיטתיות לערער על ערכים שמרניים ועל תפיסות מסורתיות. גופים אלה שואפים למעשה לשנות את זהותה של החברה כפי שאנחנו מכירים וחיים אותה - בין השאר, באמצעות צבא העם. גם אם היוהל"ם בחרה כסמל דמויות "על־מגדריות" כדי לייצג את כל הפונים לטיפולה, אין פירוש הדבר כי צה"ל כולו ראוי שישנה את פניו עבור נתח אוכלוסייה ששיעורו היחסי מצומצם ביותר.

המשך מעורבותו של הצבא בעיצוב נורמות מגדריות בחברה הישראלית צריך להטריד כל מי שתפקידיו המסורתיים של צה"ל או ערכים שמרניים חשובים לו. לא ראוי שיתבצע מתחת לאפנו מחטף לא דמוקרטי, בניסיון לעצב מחדש את החברה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר