מי באמת מכרסם ביסודות הדמוקרטיה באמריקה?

ככל שמערכת הבחירות לנשיאות 2020 נכנסה לישורת האחרונה, התרבו הסימנים למה שנראה כמו ניסיונות השפעה בוטים של התקשורת האמריקנית להטיית דעת הקהל לבחירתו של המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן הדברים נעשו באמצעות צנזורה שיטתית של פרשיות המעלות ספקות באשר לטוהר מידותיו. כך, למשל, לפני כשבועיים נחשפו תכתובות ממחשבו האישי של ביידן הבן, העשויות לשפוך אור על חלקו של ביידן האב בפרשת "אוקראינה-גייט" שנחשפה לפני כשנה ובמסגרתה הועלו חשדות כי ב-2015, בעת כהונתו כסגן הנשיא, פעל ביידן להחלפת התובע הכללי באוקראינה בכדי למנוע חקירה כנגד בנו. חרף משמעותן הפוטנציאלית, התכתובות הוצנעו על ידי מרבית העיתונים מלבד ה"ניו יורק פוסט" שהביא את הידיעה. למעשה, כלי תקשורת אחרים לא רק התעלמו ממנה, אלא גם ניסו לערער על אמינותה. גם טוויטר לא טמנה ידה בצלחת, וחסמה את חשבונותיהם של דוברת הבית הלבן ושל קמפיין טראמפ בטענה שמדובר במידע לא מהימן, זאת למרות שהאף.בי.איי הצהיר על כך שהמסמכים מהווים חלק מחקירה להלבנת הון כנגד הביידנים וחרף העובדה שאותנטיות התכתובות אושרה על ידי חלק מנמעניהן.

כמו כן, בשבוע שעבר טען איש העסקים טוני בבלינסקי, מי שהיה אמון על ניהול נכסיה של משפחת ביידן, כי בזמן כהונתו של ביידן כסגן הנשיא וכשליח הנשיא אובמה לטיפול בתוקפנות הסינית, ניהל הלה קשרים עסקיים עם חברות בבעלות המפלגה הקומוניסטית של סין. בבלינסקי ניסה לעניין כלי תקשורת רבים בסיפור, אך רק רשת "פוקס" הסכימה לפרסם ראיון עמו.

אולם על היקפה הממשי של הצנזורה הפרו ביידנית מעידה התפטרותו בסוף השבוע שעבר של גלן גרינוולד, עורך ה"אינטרספט". גרינוולד טען כי עורכי העיתון לא הסכימו לפרסם מאמר שכתב אודות מאמציהם של כלי התקשורת, ענקיות המדיה וקהיליית המודיעין האמריקנית להמליך את ביידן, אלא אם כן יצנזר את כל החלקים הביקורתיים בו כלפי ביידן עצמו. יש לציין שביידן עצמו נמנע מלהתייחס לחשיפות החדשות ובמקום שהעתונות תמלא את תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה ותדרוש תשובות, היא העדיפה שלא לעמת אותו עם שאלות קשות בכדי שלא לחבל בסיכוייו לזכות בבחירות.

בד בבד, בחודשים האחרונים גוברות האזהרות מפני ניסיונות התערבות איראניים ורוסים בבחירות שייערכו בשבוע הבא, זאת חרף העובדה שההתערבות הרוסית בבחירות 2016, שכה הרבו לעסוק בה בשנים האחרונות, הסתברה כסערה בכוס מים. ממצאי דו"ח מולר, לפיהם לא נתגלה קשר ישיר בין רוסיה לטראמפ הוצנעו. למרות שלפי שעה ישנן עדויות למספר ניסיונות השפעה איראניים ורוסיים בבחירות הנוכחיות, מדובר במאמצים מצומצמים בהיקפם וחובבניים בחלקם, מה שמראה פעם נוספת כי אף שלא ניתן להפחית בחשיבותו, האיום בהתערבות זרה בבחירות הוא משני.

אמנם, אין ספק ששחקנים זרים מנצלים את הכאוס החברתי המתרחש בארצות הברית ומלובה על ידי התקשורת האמריקנית. אולם הסיפור הגדול הוא שבאופן אירוני, דומה שאת מבצע ההשפעה הגדול מכולם מנהלות הלכה למעשה התקשורת האמריקנית וענקיות המדיה. למעשה, מדובר בתמנון רב זרועות, שכן הסיקור התקשורתי העולמי את המתרחש בארצות הברית ניזון מהסיקור האמריקני, מה שמוביל להיווצרותן של תיבות תהודה הנושאות שיח מוטה והומוגני. כך, באופן אירוני, התנהלות זו של התקשורת האמריקנית, שרבים מבכיריה טוענים כי בחירתו של טראמפ לקדנציה שנייה תהיה בבחינת "קץ הדמוקרטיה", היא שמכרסמת ביסודותיה.