לנשיא דונלד טראמפ יש סגנון משלו, שעל פניו נראה מתאים יותר לסגנון הישראלי מאשר לזה האמריקני - פחות גינונים ויותר ישירות. רבים שונאים אותו על כך ורבים אחרים מעריצים אותו, בעיקר מתוך המיאוס מתרבות הפוליטיקלי קורקט שהגיעה בשטף גדול לארה"ב מאירופה. אבל הסיבות השכיחות של אלה שיצביעו נגד הנשיא המכהן יהיו, מעבר לסגנון, הגישה למשבר הקורונה ולמדיניות ההגירה. הכלכלה לא תהיה העילה של המצביעים נגדו, כי הוא בהחלט סיפק את הסחורה - לפחות כפי שהבטיח.
האמריקנים מבינים היטב את הכוונה מאחורי הסיסמה "להחזיר את גדולתה של אמריקה". בשונה מהמוכר בעולם, ארה"ב היא לא מדינה; רק מי שהכירו את בריה"מ של פעם מבינים באמת את ההבדל. כשחיים ביבשת ענקית עם מאות מיליוני אנשים, התלות במדינות אחרות מצטמצמת וההשפעה על האחרות גדלה. זהו יתרון הכוח, שבעיני אירופה נתפס כחיסרון. ארה"ב יודעת לספק לעצמה כשלושה־רבעים מהתצרוכת העצמית שלה, ובתחומים חשובים רבים גם הרבה יותר מזה - כמו אנרגיה, מזון וביטחון. אלא שהיא איבדה את זה בעשורים האחרונים כשוויתרה על תעשיות הרכב והטקסטיל, ועל חברות מקומיות רבות שנדדו לאירופה ולאסיה, שהציעו להן מסים נמוכים יותר.
טראמפ הוריד מסים והחזיר אותן הביתה, ובכך צמצם את האבטלה והזניק את היצוא. שיעורי האבטלה שבו לשיעורם הנמוך מלפני חמישה עשורים, כשאמריקה היתה גדולה יותר. אחרי כל מה שהוא עשה לטובת חברות הטכנולוגיה, הוא נכנס לעימות חזיתי עם חלקן - עם מפעילות הרשתות החברתיות בעיקר. איתן הסוגיה היא אידיאולוגית, שוב - חופש, זה שתמיד היה נר לרגלי המעצמה הגדולה.
טראמפ גם הגן על התעשייה המקומית כשפתח הסכמי סחר ישנים מול קנדה, מקסיקו ואירופה, ופתח חזית של ממש מול היריבה הכלכלית הגדולה ביותר של ארה"ב - סין. שום נשיא לפניו לא העז לעשות זאת, וכל המלגלגים שחשבו שזו התאבדות מבחינתו, נמוגו כלא היו. הוא השיג את כל יעדיו כששיפר משמעותית את הסכמי הסחר של ארה"ב. למעשה, יותר מ־50 אחוזים מהאמריקנים, שזה כמובן כולל לא מעט ממתנגדיו, מסכימים שמצבם הכלכלי השתפר בשנים האחרונות, בלי קשר למשבר הקורונה, כמובן. טראמפ הצליח לשמור על רמת המחירים בשוקי ההון, גם במהלך אחד המשברים הכלכליים החמורים בהיסטוריה.
"להחזיר את הגדולה לאמריקה", היא אמרה הכוללת גם את "המרכיב הסודי" שלה להצלחה - החופש. הקורונה היא שעת מבחן גדולה לערך החשוב הזה וטראמפ עמד בו בגבורה - הוא התנגד לשלילת החופש מאזרחים, על כל המשתמע מכך. כאמור, על כך יש שיבואו איתו חשבון כעת.
כלכלית, טראמפ אכן החזיר את אמריקה לגדולתה
ערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
