החרמה חלולה ופופוליסטית
שישה ימים לאחר הירצחו של רחבעם זאבי ז"ל, באוקטובר לפני 19 שנה, קיימה ועדת החוץ והביטחון בכנסת ישיבה מיוחדת לזכרו, ובה נאמרו גם הדברים הבאים, מפי חבר הכנסת דאז, טומי לפיד: "פרץ הצער ששטף את המדינה לגבי אדם שהיה לפחות שנוי במחלוקת, אם לא יותר, הוא לא רק תוצאה של הצורה שבה הוא הלך מאיתנו, אלא גם בגלל אישיותו המאוד מיוחדת. היתה בו הרבה נוסטלגיה לארץ ישראל שכבר הולכת לאיבוד, והוא היה אחד מנציגיה המובהקים בידע שלו בתנ"ך, בספרות, בגיאוגרפיה, בארכיאולוגיה... הוא היה אחד האנשים הכי סימפטיים והכי אינטליגנטיים שהכרתי בחיי הציבוריים. על כן אני כואב את הירצחו באופן אישי מאוד, הגם שלא הסכמתי לחלוטין עם דעותיו. אני חושב שעכשיו כבר מותר גם להקדיש שתי דקות לניתוח החידה של גנדי. הוא היה אדם ישר ללא פשרות, והואיל והוא היה אדם ישר ללא פשרות הוא הגיע למסקנה שהתזה של הימין לא עובדת. אי אפשר גם להחזיק בכל ארץ ישראל, גם לשמור על הרוב היהודי וגם להישאר חברה דמוקרטית. הימין הישראלי אף פעם לא הפנים את הסתירות האלה עד הסוף, והוא כן עשה את זה. לכן הוא הגיע לבחירה שהדרך לשמור על הרוב היהודי היא בסילוק הערבים. מובן שזאת בחירה בלתי מקובלת לחלוטין".
בישיבה הזאת, וברוב האירועים להנצחת גנדי בכנסת ובממשלה, עלו דעות מגוונות. האיש לא היה בקונצנזוס, אם להשתמש באנדרסטייטמנט מעודן. מאז ומתמיד היה לגיטימי לחלוק על דעותיו (הייתי שמחה לומר שהיה לגיטימי לחלוק על כל דעה, אבל אני משתדלת לומר את האמת), וחברי הכנסת והממשלה מימשו את זכותם זו עד הקצה.
אבל יש הבדל מהותי בין לחלוק כבוד לשר בישראל ולגיבור בישראל ובה בעת לחלוק על דעותיו באופן נחרץ, לבין להחרים ישיבה לרגל 19 שנה להירצחו. בנו של טומי לפיד, יאיר, כיום יו"ר האופוזיציה, בחר להחרים את הישיבה ברעש גדול, יחד עם חלק מחברי מפלגתו, סיעת מרצ והרשימה המשותפת. כיו"ר באופוזיציה אמור לפיד לנאום לאחר ראש הממשלה בישיבה זו. היעדרו ממנה מבזה את זכרו, ואת המסרים העולים מהירצחו. מסרים שאני משוכנעת שלפיד יתחבר אליהם בקלות גם בלי להתעמת עם דמותו של האיש: מחויבות ממלכתית למאבק בטרור וסולידריות לאומית עם הקורבנות.
ואם עדיין זאת דרישה בלתי נסבלת, אז בבקשה: אם אתה באמת מאמין שזאבי לא ראוי להנצחה ממלכתית בכנסת ישראל - ומותר לך לחשוב כך - אדרבה, ממש את מעמדך כיו"ר האופוזיציה, והובל ביוזמתך ובעצמך מהלך לביטול בחוק של יום הזיכרון וההנצחה הממלכתית לרחבעם זאבי ז"ל. אל תסתפק במחווה סמלית ובקריצה פופוליסטית לשמאל. עמוד מאחורי ההצהרות שלך כראש מפלגה ומנהיג האופוזיציה ופעל בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותך. שא בגאון במחיר הציבורי והאלקטורלי שבוודאי יהיה, וספוג את האש.
יש לי תחושה שזה לא יקרה. שהרבה יותר קל להחרים מאשר לשנות ולשאת בהשלכות, ושאת העבודה המלוכלכת הזאת תשאיר לשותפיך במרצ וברשימה המשותפת.
קרני אלדד
עד גיל 40 הגדירה את עצמה כמוזיקאית, הלחינה, עיבדה, הפיקה, ניגנה (גיטרה וחליל) ושרה. הקליטה שלושה אלבומים של עצמה ועוד המון של אחרים. הקליטה דיסק בהוואנה, קובה, עם המוזיקאים הזקנים והמדהימים של האי. עבדה במועצת יש"ע, ובכנסת ישראל כדוברת של ח"כ אורי אריאל. כתבה בעיתונים שונים. מעצבת פנים בליבה ובעלת אולפן הקלטות במציאות.
