עמנואל זיסמן - האחד שהעז

עם ציון 25 שנים להצבעה על אישור הסכמי אוסלו ב', ו־20 שנים לפרוץ מלחמת אוקטובר, מי שמעוניין להבין מה יכול היה להיות אחרת - והיכן טמון זרע התרסקותה של מפלגת העבודה - ראוי שיחזור אל נאום נשכח, של חבר כנסת נשכח, שראוי שעל שמו ייבנה לפחות יישוב, אולי בית ספר למנהיגות פוליטית: עמנואל זיסמן (2009-1935).

זיסמן ואביגדור קהלני היו שני חברי הכנסת היחידים של מפלגת העבודה שהצביעו נגד ההסכם עם ערפאת. קהלני רק הצטרף למפלגה לאחר שחרורו מצה"ל, אך זיסמן היה בשר מבשרה של המפלגה: פעיל ותיק בה עוד מימיו במועצת פועלי ירושלים. הוא הצביע בעד הסכם אוסלו א', אך התעקש לדקדק בפרטים ועקב בדאגה אחר המתרחש בשטח.

מהר מאוד הבין כי הפרטנר אינו פרטנר, האוטונומיה אינה אוטונומיה והשלום אינו שלום. "שורה של הסכמים שהיו בינינו לבין הרשות הפלשתינית לא קוימו ולא כובדו" נאם, תוך שהתפלא על כך ש"ב־400 העמודים אין זכר לכך שהצד שהפר ולא קיים ולא עמד בהתחייבויותיו צריך לתקן, לשפר... התחייבנו ל־18,000 שוטרים בעזה, האם יש היום 18,000 שוטרים בעזה?... מי יגביל את הגדלת כוחם? סוגי הנשק שבידם? אני קראתי בחיי כל מיני הסכמים, עוד לא ראיתי הסכם שמדלג בצורה שכזאת על דברים שלא נעשו ולא קוימו".

אך לא רק על הפרות אוסלו א' הלין. בעיקר טען כנגד, תוך שהביט באומץ בעיניו של יצחק רבין ושאר "אלופיו", על בגידה בערכי מפלגת העבודה ובביטחון הישראלי: "ההפרה הגסה והבוטה היא בנושא ירושלים... כמי ששכב במארבים לא אוכל לראות שוטר פלשתיני מעל כביש ירושלים. אין לכך שום הצדקה... במצע של מפלגת העבודה מדובר על אזורים שאינם מאוכלסים באוכלוסייה ערבית ויש להם חשיבות ביטחונית... צריך להבטיח שאותם אזורים יהיו חלק בלתי נפרד מישראל עצמאית וריבונית לעת שלום, צריך לא לאפשר שתהיה שם שליטה פלשתינית מכל סוג שהוא... יש ליקויים ופגמים גדולים מאוד בתוכנית הזאת של אוסלו ב'".

על קהלני וזיסמן הופעלו לחצים עצומים. יום לפני ההצבעה תקף אותם יצחק רבין הן בתקשורת והן במפגשי התשה במשרדיו. אפשר רק לתאר מה ספג זיסמן מצד ה"ברנז'ה", כשזו הבינה שההסכם עשוי לא לעבור בכנסת בשל סרבנותו. הובהר לו ולקהלני שהצבעה נגד ערפאת היא בגידה במפלגה, ושהם יודחו ממנה.

זיסמן כאב זאת בנאומו: "שנים רבות היתה מפלגת העבודה בית בשבילי... עכשיו אומרים לי: מקומך לא איתנו. זה כואב. תאמינו לי שזה כואב... מי שחושב שכתוצאה מכך צריך להוציא אותי ואת קהלני כאנשי מצפון ולמלא את השורות אולי באחרים, ואני לא אגיד מי הם, צריך לדעת שלא אנחנו נשלם בסופו של דבר את המחיר, אלא הוא ישלם את המחיר. אני פונה לחבריי ומבקש לראות בהצבעה הזו הצבעה אידיאולוגית מצפונית מובהקת טהורה. כך להתייחס אלינו".

נאם, ולא ידע כמה דייק. מפלגת העבודה נאלצה לגייס לטובת העברת ההסכם את גולדפרב ושגב במסגרת "עסקת המיצובישי". אחד מהם יכלה את ימיו בכלא ישראל. ובאשר למחיר? אלפי ישראלים קיפחו את חייהם כתוצאה מהיעדר בוחן המציאות שח"כ זיסמן ניסה בכל כוחו להשיב למפלגה שייסדה פעם את המדינה, ומפלגה זו שילמה את המחיר על אי־אימוץ המלצותיו ונמוגה אל ספרי ההיסטוריה.

יש לקוות כי יהיו מי שיעניקו לו מקום ראוי בזיכרון הקולקטיבי, כמו לעמיתו קהלני, על מנהיגות הנדרשת לא אחת בשל האומץ לעמוד מול הכלל ולהתעקש על האמת שלך, שרק בדיעבד מתברר כמה נדרשה.

פרופ' אודי לבל הוא מרצה וחוקר בביה"ס לתקשורת ובמרכז בס"א, אוניברסיטת בר־אילן; גיא חתוכה הוא תלמיד לתואר שלישי בביה"ס לתקשורת, אוניברסיטת בר־אילן