מסע קסם עם תו מחיר

 

ברק אובאמה לימד אותנו אתמול, בנאומו לפני סטודנטים ישראלים בבנייני האומה, כיצד אפשר לגעת בליבו של כל אחד ואחד מקהל המוזמנים הצעיר. מסע הקסם של אובאמה בארץ הקודש השבוע לימד אותנו כי לאורח באמת יכולות מדהימות: גם חסידי השלום וגם חסידי הביטחון אצלנו מרוצים מנאום המלך. כל אחד ישמור לעצמו את הציטוטים הרצויים. את השבוע הזה נסכם אולי בכותרת: אובאמה בארץ הפלאות.

בחציו הראשון של נאומו אתמול (חלק הצמר גפן) קיבלנו את אובאמה חבר תנועת הליכוד. הנשיא הבטיח כי איראן לא תהיה גרעינית, וש"אתם"- כלומר, אנחנו - "לא לבד" - כך אמר בעברית. אובאמה דיבר ודיבר על בעיות הביטחון שאיתן מתמודד האזרח הישראלי. הוא הזכיר את הילד אושר טוויטו שאותו פגש בשדרות, ולא שכח את חמשת הקורבנות הישראלים בבולגריה. אובאמה גם לא התחשב בסוללת הפרשנים הסוגדים לו (ויש ממש חשש לשלומם הנפשי אחרי עזיבתו), שניבאה לנו כי אובאמה ילחץ עלינו ויכתיב לנו לוח זמנים. אפילו קריאה להפסקת ההתנחלויות נעלמה מהנאום. היינו כחולמים.  

ואז הגיע החצי השני של הנאום (הזריקה) שבו עלה פתאום לנאום פעיל שלום עכשיו, אותו ברק אובאמה. עם אותו קסם וטונות של חן, עם אותה יכולת רטורית בדיוק כמו בחצי הראשון, הוא הסביר לנו (עם הרבה פחות מילים בעברית) כי השלום אפשרי. "אין זה הוגן שאלימות מתנחלים נגד פלשתינים נותרה ללא עונש", אמר. 

אסור למנוע מהפלשתינים לטפל באדמותיהם ולהגביל את חופש התנועה של סטודנטים בגדה המערבית, הוסיף והזכיר כי אי אפשר להעביר משפחות פלשתיניות מבתיהן. "לא כיבוש ולא גירוש הם התשובה", קבע הנשיא, שאחרי שהצביע מחל פתח את המעטפה והוסיף גם את הפתק מרצ. שוב היינו כחולמים. לא רק מהמילים כמו מסיבוב הפרסה המדהים.

אובאמה בא לישראל כדי לנסות להקסים, והוא הצליח בכך. הוא בחר לדבר ישירות אל הצעירים כדי שאלה יסייעו למזכיר המדינה החדש, ג'ון קרי, במלאכת המשא ומתן הקרב ובא. אובאמה מצפה מהצעירים להפעיל את הלחץ הנכון על ממשלתם כדי שתהיה מוכנה לוויתורים. אובאמה כנראה לא מבין כי אותם צעירים בחרו בממשלה המאמינה בשוויון בנטל, אבל בכל התחומים. אובאמה, החבר הטוב של ביבי, דיבר באופן ברור על שתי מדינות לשני עמים, כשאחת מהן, מה לעשות, יהודית. גם ברשות הגיע הזמן שיפנימו.

אי אפשר להגיד שלא התרשמנו מהאזרח מספר 1 בעולם. אם כוכב נבחרת פורטוגל רונאלדו יפגין היום בצהריים ברמת גן רק עשרה אחוזים מהנינוחות של אובאמה, מיכולת האלתור, מהשארם ומהקלאס של אובאמה, רצוי שנבחרת הכדורגל שלנו תעבור לשחק דוקים.

בסופו של דבר, רק העתיד ילמד אותנו אם ברק אובאמה הצטרף לקרטר ולקלינטון, נשיאים שהביאו הסכם של ממש, או שמא נזכור אותו תמיד גם בשל נאום המלך שאותו צירפנו לאוסף הנאומים היפים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו