אחד האתגרים של שר האוצר הקודם, משה כחלון, היה עמידה ביעד הגירעון. זה לא היה פשוט עבורו לעמוד ביעד נמוך מ־3%, ועד היום לא ברור כיצד עמדנו ביעד הזה ב־2018. ב־2019 זה כבר לא היה אפשרי.
אבל איפה הם הימים האלה שבהם חששנו מחריגה בעשירית האחוז? איפה הימים האלה שבהם התרפקנו על חוב ציבורי של 60%? הם כל כך רחוקים כיום. בחודש אוגוסט בלבד נרשם גירעון של 17.3 מיליארד שקלים, ונזכיר שמדובר בחודש של ירידה לשיעור חד־ספרתי באבטלה ופעילות של תיירות פנים ענפה, עם מגבלות מינימליות של המשק.
האתגר כעת הוא להחיל תוכניות סיוע שלפחות לא יזיקו - שלא יהיה שום תמריץ שלילי לחזרה לעבודה; שיהיו מסים נמוכים יותר על השקעות ופיתוח; שיינקטו צעדים מהירים שיעודדו צמיחה, כי אסור לנו להתרגל לרמת החוב החדשה שהגענו אליה. ראוי לשמור על רזרבות למשבר נוסף - קורונה או אחר.
