"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אובדנות: הגל השני האמיתי

,עודכן

מחודש מאי השנה הגיעו למוקד ער"ן 70 דיווחי אובדנות על רקע כלכלי, שחייבו את התערבות כוחות ההצלה, לעומת עשרה מקרים בכל 2019. גם עמותת סה"ר, שאליה הפניות נעשות דרך הרשת ולא טלפונית, מדווחת על עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות האובדניות בחודשים האחרונים. נוסף על כך, נתוני משרד הבריאות מראים כי בחודש יוני האחרון חלה עלייה משמעותית במספר מקרי המוות שחשודים כהתאבדות לעומת יוני אשתקד.

הפונים למוקדי החירום מעידים על התרסקות מפעלי חיים של עצמאים, לצד חשש של שכירים להישאר תקופה ממושכת ללא עבודה. השפעת המצב הכלכלי על הרווחה הנפשית מיטלטלת משינויים במצב הרוח של הפרט עד השפעה מסוכנת על האקלים המשפחתי. החרדה מהירידה אל מתחת לקו העוני, והפחד להיות לנטל, העצימו גם תופעות של בדידות. מחקרים בתחום הצביעו על כך שפגיעה כלכלית ממושכת ומשבר תעסוקתי ארוך עלולים להוביל לעלייה באובדנות ולהפרעות בריאותיות ורגשיות.

ההיסטוריה מראה שגלי אובדנות באים בהמשך למצבי משבר, ואלה מתבטאים באוכלוסייה של מבוגרים, שחלק גדול ממנה נמצאת במצב של לחץ מתמשך כבר כמעט חצי שנה. צריך לזכור שאוכלוסיית המבוגרים זו אוכלוסייה שגם בשנים "רגילות" היא עם שיעורי האובדנות הגבוהים ביותר.

בכנס שעסק בנושא באפריל השנה, הסביר פרופ' גיל זלצמן, מנהל בית החולים גהה ויו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, כי בעת משבר הנובע מאיום חיצוני - שיעור האובדנות נוהג לרדת, אך הוא חוזר לעלות מייד עם תום המשבר כתוצאה מקשיים כלכליים, ממצוקה משפחתית, מכאב על אובדן קרובים וכדומה. פרופ' יוסי לוי־בלז, חוקר אובדנות מהמרכז האקדמי רופין וחבר הנהלת עמותת "בשביל החיים", הפועלת למניעת אובדנות ולתמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו, מדגיש גם הוא שמשבר לאומי מביא עימו מורכבות רגשית ונפשית גדולה מאוד.

חוסן נפשי הוא בסיס מרכזי של חברה מתוקנת. הוא לא פחות חשוב, ולתפיסתי הוא חייב להיות חלק משמעותי מהתמודדות עם נגיף הקורונה. הוא אינו יכול לבוא רק כסוגיית לוואי המטופלת בשוליים של משבר לאומי או גלובלי מהסוג שאנו חווים כיום. לצד המשבר הרפואי והכלכלי, הולך ומתעצם המשבר הנפשי בקרב הציבור. המתח, הלחץ, החרדה והמאפיינים הדיכאוניים הולכים ומתגברים, וזו רק תחילת הדרך. קיימת חשיבות רבה להפנות זרקור גם למרכיב זה, שכן הוא אינו פחות חשוב מהמשבר הרפואי.

מדי שנה מתאבדים בישראל כ־550 בני אדם, ויותר מ־6,500 מגיעים לחדרי המיון עקב ניסיון התאבדות. טוב תעשה מדינת ישראל אם תתחיל כבר עכשיו בבניית תוכנית לאומית להתמודדות עם המצוקה הנפשית והסיכון האובדני בעקבות משבר הקורונה. יום האובדנות הבינלאומי שחל היום, הוא תזכורת לצורך הדחוף ליישם תוכניות קיימות ולהקים מערך בריאות נפש ייעודי, שיוכל לסייע לרבים - ופשוטו כמשמעו, להציל חיים.

ד"ר אבשלום אדרת הוא אביו של ערן ז"ל, שהתאבד במהלך שירותו הצבאי. מרצה במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום וחבר הנהלת עמותת "בשביל החיים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבשלום אדרת

הכותב הוא מרצה בכיר באקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, וחבר הנהלת עמותת "בשביל החיים"

כדאילהכיר