שמחת נאשמים מוקדמת

חשיפת עמית סגל בחדשות 12 האירה שתי פרשיות שונות, שהכרוכים בהן היו מעורבים בדרך כזו או אחרת בחקירת תיקי נתניהו. באחת מוצג חוקר המשטרה לשעבר אבי רוטנברג, שחקר את פרשת תיק 2000 בראשיתה, כמי שלא הודיע כי יש לו קשר קרוב עם אחותו של נוני מוזס, מגיבורי התיק. השנייה מציגה הודעת דואר אלקטרוני מאת פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, שבה הוא מסביר כי אינו רוצה לנקוט צעדים כנגד מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, על שקבע כי יעקב אבו אל־קיעאן, שנורה על ידי השוטרים בפינוי אום אל־חיראן, הוא מחבל - בשעה שלמעשה היה חף מפשע ונהרג על ידי השוטרים ללא הצדקה. ניצן מסביר זאת בחשיבות הרבה שהוא מייחס לשמירת היחסים הטובים בין המשטרה לפרקליטות. שני הגילויים הללו הועברו לידי מבקר המדינה.

אכן ראוי מאוד שמבקר המדינה יבדוק את הדברים, ואם ימצא שיש מקום לבדיקה פלילית, לא יהסס לפעול בהתאם. אך לקולות שנשמעו בעקבות פרסום הדברים מכיוון ראש הממשלה ומקורביו, אין דבר וחצי דבר עם כתבי האישום נגדו.

המייל של ניצן (שהוא עצמו מכחיש את דבר קיומו) נראה, על פניו, כגילוי החמור יותר מבין השניים. מדובר בפרשה טראגית של הריגת חף מפשע, והצדקת הריגתו בהצגת הקורבן כטרוריסט, גם לאחר שהמערכת הבינה כי אין לכך בסיס. אלמלא חשיפת המייל, היה אבו אל־קיעאן נותר "מחבל", כפי שהוכרז עליו מייד, ב־18 בינואר 2017, על ידי מפכ"ל המשטרה, על ידי השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, ועל ידי שורה ארוכה של פוליטיקאים, המבכים היום, בדמעות תנין, את מותו המיותר.

אם אכן יוכח כי מדובר במכתב אמיתי של ניצן למח"ש, תהיה זו עדות חמורה מאוד לכך שאינטרס פנים־ארגוני, חשוב ככל שיהיה, שעניינו הבטחת היחסים הטובים בין הגורמים העוסקים באכיפת החוק בישראל, גבר בעיני פרקליט המדינה על המטרה המקודשת של חתירה אל האמת ועשיית צדק עם אזרחי המדינה. אי אפשר לסלוח על שיקול דעת שכזה, ועל מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, יהיה לטפל בכך בחומרה הראויה, ולחרוג בכך ממנהגו שלא להקשות על הרשויות יתר על המידה.

אלא שלחומרה זו אין כל קשר עם תיקי נתניהו, ושמחתו על תפיסת הפרקליטות בקלקלתה אינה רק בבחינת "שמחת נאשמים", אלא שהיא מנותקת מן המציאות, שבה ימצא עצמו בפני השופטים בינואר הקרוב. שם, בבית המשפט, יצטרכו פרקליטיו להציג את ההאשמות כנגד ראש הממשלה כהאשמות מופרכות, כעבירות גבוליות מאוד, אשר אחרים לא עמדו עליהן לדין, או שלא התרחשו כלל. אם יצליחו במאמציהם - לא יהיה לכך שום קשר למכתב ניצן, או ליחסים הרומנטיים שבין חוקר משטרה ואחות אחד הנאשמים האחרים באחד משלושת תיקיו. אם ייכשלו - לא יוכל נתניהו לשכנע, באמצעות הגילויים מיום שני, כי מדובר במערכת ששמה אותו למטרה ממניעים פוליטיים או אחרים.