"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוניברסיטה בגליל: לא ליפול לשיח של חולשה

,עודכן

כיצד ניתן להוביל לפריחה ולשגשוג כלכלי ותרבותי לגליל בכלל ולצפת בפרט? אחת הדרכים החשובות היא הקמת אוניברסיטת מחקר חדשה בצפת, שתתארגן מראשיתה סביב מכוני מחקר במדעי הטבע. האוניברסיטה החדשה תגייס את חזית הידע האנושי של חוקרים בכימיה, בפיזיקה ובמתמטיקה. אלה הם ישראלים העובדים כיום באוניברסיטאות הטובות בעולם ומשתוקקים לחזור ולעבוד בישראל.

פרופ' אהוד גזית, לשעבר סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב למחקר ומנכ"ל משרד המדע, קבע חד־משמעית באחת מהרצאותיו שאין דבר כזה "בריחת מוחות" של חוקרים מישראל לחוץ לארץ. מניסיונו העיד כי על כל משרה ומעבדה במדעי הטבע שנפתחת באוניברסיטאות בארץ, נאבקים עשרות רבות של חוקרים מעולים המבקשים לבנות את החיים שלהם בישראל. ואכן, לאחר המשבר העולמי של 2008 פתח מכון ויצמן למדע עשרות מעבדות מחקר מהמשוכללות ביותר בעולם על בסיס גיוס חוקרים ישראלים שחזרו ברצון לעבוד ברחובות. הללו חזרו לארץ מתוך הבנה שניתן לפתח, בתרבות העברית, מדע משגשג שיכול להגיע להישגים מעולים. המדענים הללו מחוץ לארץ יהיו הקבוצה שעליה תיבנה אוניברסיטת המחקר בצפת.

אין כאן מאבק סכום אפס מול האוניברסיטאות הוותיקות, אלא הרחבה וצמיחה של המדע בישראל. בתוך זמן קצר החוקרות והחוקרים החדשים יובילו להמצאות, לפטנטים ולפיתוחים מדעיים. ואז, שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת, לא יצטרך לשכנע שום יזם להגיע לעירו ולהשקיע בה ולהבטיח לו כי הממשלה תממן לו 90% מהשקעתו. אלה יבואו בהמוניהם להשקיע מכספם בצפת ובגליל, כי הדבר משתלם להם. האפשרות הפנטסטית של להפוך פטנט להמצאה תעשייתית או טכנולוגית תוביל לכך שהיזמים ימצאו את הדרך להגיע לפארק המדע המשגשג בצפת, ולהקים בו מעבדות שחוקריהן יפתחו את האקזיט הבא.

כבר עתה ברור מאיזה כיוון ייערמו המכשולים בדרך להגשמת החזון. כזכור, על השר הממונה על ההשכלה הגבוהה, זאב אלקין, ועל שרי החינוך הקודמים, עברו שבעה מדורי גיהינום עד שהצליחו לממש את זכותה הבסיסית של אוניברסיטת אריאל להתקיים כמוסד אקדמי בעל מעמד מוכר ולגיטימי בישראל של ועד ראשי האוניברסיטאות. ור"ה היא כיום גורם מפלצתי שיכול להכניע להוראותיו את כלל הקהילה האקדמית סביבו. תהליך זה התעצם במיוחד לאחר יישום דו"ח ועדת יעקב מלץ, שהעניק לנשיאי האוניברסיטאות כוח אבסולוטי על חשבון קהילת החוקרים. אלקין חווה על בשרו כיצד נלחמים בור"ה על האינטרסים "המשוריינים" שלהם - גוף וולונטרי לכאורה, אנטי ממלכתי וחסר לגיטימיות, השומר את סודותיו מאחורי חומות גבוהות של שתיקה. תבקשו לעיין בפרוטוקולים של הישיבות שלהם ותראו מה זו סודיות שהמוסד והשב"כ לא היו מתביישים בה.

אסור שמסקנתו של השר אלקין תהיה לאמץ שיח של חולשה. במקום לאמץ את דרך השגשוג ולהקים אוניברסיטה חדשה בצפת, אלקין עלול לבחור מסלול אחר, שכבר נידון בעבר: הכפפת המכללות הקיימות בגליל לאחת מהאוניברסיטאות הוותיקות - ככל הנראה לאוניברסיטת חיפה. זהו מרשם בדוק לכישלון: המכללות הרבות הפזורות ברחבי הגליל, המצויות בניגוד אינטרסים זו עם זו, יקבלו את הפירורים ובוודאי שלא יזכו להקמת פקולטות מחקריות למדעי הטבע - שהן תנאי להפיכתן למנועי צמיחה אמיתיים לגליל. יש להניח שפרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית המכהן כיום כיו"ר קרטל ראשי האוניברסיטאות, יאמץ את המסלול הזה, שבו אוניברסיטה קיימת זוכה לשדרוג, ואילו המכללות הקיימות מקבלות אישור לשאת את התואר "אוניברסיטה". בפועל, זה לא ישנה במאומה את מצב הגליל ואת הרצון הכללי של האזרחים בישראל להוביל לשגשוגו הכלכלי והתרבותי.

הסוגיה של הקמת אוניברסיטת מחקר בצפת אינה כספית כלל ועיקר. יש ויימצא מימון. המכשול האמיתי הוא העימות החזיתי מול ור"ה ונספחיה על ההיתר לפתוח אוניברסיטת מחקר חדשה. השר אלקין, על הקמת אוניברסיטת מחקר עצמאית בצפת כולנו חייבים להילחם ביחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד''ר אורי כהן

סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במוסדות להשכלה גבוהה ובהיסטוריה הפוליטית החברתית של ישראל. בין ספריו "ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה", "אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה" ועוד.

כדאילהכיר