לא ידעתי שספר עובדיה כולל רק פרק אחד, ואני מאלה שצופים בחידון התנ"ך ומרגישים שהם שוחים בחומר. נחשפתי לפרט הזה בעונה הראשונה של "היהודים באים", ששודרה עוד ברשות השידור הישנה, ב־2015. במערכון הנפלא שפותח את טרילוגיית עובדיה, רואים יריד נביאים שבו עומד הנביא הנרגש, מחכה לקבל את הספר הגדול שלו - "התנ"ך", שאליו הסכים באצילותו שישתחלו גם קטעים מיצירותיהם של אחרים. עובדיה עומד לסגור את באסטת הנבואות הרפואיות, כשברגע האחרון מגיע העותק הרשמי, המאכזב. חלק ב' בטרילוגיה משעשע ובלתי צפוי אף הוא, אך שם מצטרף ישעיהו בתפקיד נוכל שקרן. למעשה, רוב נביאינו מקבלים על המרקע הספציפי הזה תכונות שליליות ביותר.
יש יתרון נפלא בסאטירה שיהודים עושים על יהודים - מותר לצחוק על מזוזה, על ברית מילה ועל העם הנודניק שלנו. נדמה לי שכל אחד מאיתנו נולד עם "הנקודה היהודית" שלו, אבל גם עם קורטוב אוטו־אנטישמיות קטן לידה. הדואליות הזאת מאפשרת לתושבי המרכז לשנוא מתנחלים, למתנחלים לבוז לחרדים, לחרדים להתנשא על נטורי קרתא, לנטורי קרתא להעדיף חילונים על פני ציונים שמיישבים גבעות, והופ - איזה מעגל שנאה נאה סגרנו.
הבעיה היא שב"היהודים באים" המעגל הזה נסגר רק בכיוון אחד. נפלא להפוך את הבדיחה המיתולוגית על טקס הקבלה לתנועת הכהניסטים ("תהרוג־עשרה־ערבים־וחתול־למה־חתול־התקבלת") למערכון, והטוויסט בדמות הרב כהנא כפקיד הקבלה הוא ענק. אבל למה אין מערכון על לסבית יהודייה שמנסה להתקבל לנוער בל"ד? עשויה להתפתח שם דינמיקה משעשעת. גם תל־אביבים שמצביעים לרשימה המשותפת, בין השאר כי מעולם לא פגשו פלשתיני ואת הנרטיב היהודי הם כבר הבינו, זה אחלה חומר קומי.
מעניין לראות טיפול הולם בפרות קדושות אחרות שכבר אינן איתנו: מה עם שמעון פרס מפנק את הפלשתינים בהוצאה לפועל של אוסלו ג', כי ככל שהאוטובוס מידרדר לתהום צריך ללחוץ חזק יותר על הדוושה? או אולי בקטגוריית המערכונים החדשים שמתכתבים עם הישנים, סטייל יוסף ומדחת יוסף, ומשה רבנו מושיע את העם כפוי הטובה, מערכון חדשני על המפגינים בבלפור שרוצים להדיח את ראש הממשלה כי הוא לא דמוקרטי, אבל ברגע שהוא מודיע על בחירות - הם שוב כועסים כי מה זה הבחירות האלה עכשיו לעזאזל?
סאטירה תמיד תיכתב על פי האופן שבו כותביה רואים את המציאות. אולי צריך קצת לגוון שם. התירוצים בדבר היות הכותבים הטובים שייכים רק למחנה השמאל, כבר מזמן לא רלוונטי, אף שעיטרה את פייסבוקם של מקורבים לסדרה. קשה להאמין שאין בין כל בוגרי "מעלה", למשל - שהולידו את סרוגים ואת שטיסל ושלל שלאגרים אחרים - אפילו אחד שבשל למלאכת הסאטירה הזאת. ומילה לאלה שממהרים להיעלב - על כל מערכון ש"מבזה" את אלוהי העברים, יש לפחות שניים שמציגים את הספר שאלוהים לכאורה בעצמו כתב, כדבר מרתק שכדאי להתעמק בו עוד. גם לזה יש ערך.