לנצח את נסראללה בנשק שלו

חסן נסראללה, האיש שהביא את הלוחמה הפסיכולוגית לדרגת אמנות, הידרדר בעקבות האסון בנמל ביירות לשעתו הקשה ביותר, אך עדיין לא מספיק כדי להביא למפלתו. בנקודה זו, ישראל צריכה לסטות ממדיניות אי ההתערבות מול אירועי התקוממות בעולם הערבי, ולחשוף בפני העם הלבנוני מידע מודיעיני על אודות מאגרי נשק נוספים המוסתרים על ידי ארגון הטרור וממוקמים בשכונות, במסגדים, בבתי ספר ובנמל התעופה שלהם. על ישראל להוביל את אזרחי לבנון לדרוש את גירוש חיזבאללה מארצם לאלתר. אחרת, מה שראו בנמל ביירות הוא רק ההתחלה. 

יכולות המודיעין של ישראל מסוגלות לשפוך אור על המאגרים בריכוזי אזרחים שבהם טומן חיזבאללה את מצבור הטילים שלו, ולסתור גם את הצהרתו השקרית של נסראללה בנוגע לאסון הנמל כי "אין לנו שום נשק". למעשה, לבנון כולה יושבת על חבית חומר נפץ. בקריה בתל אביב יודעים להצביע בדיוק היכן; העם הלבנוני לא. 

חיזבאללה היה מעורב ישירות במחסן הכימיקלים בנמל ביירות, והפיצוץ היה באחריותו. 2,750 טון אמוניה חנקנית שריטשו את הנמל, נועדו לשימוש בסבב הבא שלו מול ישראל. העובדה שהמסתור היה באזור אזרחי וסיכן את האוכלוסייה, לא הפריעה לחיזבאללה. להפך. מדובר באסטרטגיה מכוונת המכונה "המגן האנושי". בכירי הארגון מבינים כי חיל האוויר הישראלי יהסס להגיב לרקטות שישוגרו ממרכזים אזרחיים משיקולים מוסריים, וגם כי האו"ם, האירופאים וה־ICC יאשימו, כהרגלם, את ישראל בפשעי מלחמה. היכן האו"ם וארגוני זכויות האדם מול הקטסטרופה הידועה מראש? 

לחיזבאללה מעורבות עקבית בניסיונות להשגת אמוניה חנקנית ואגירתה, לצורך הוצאת פיגועים כנגד מטרות יהודיות וישראליות. מהפיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב־1994, המשך במאגרי אמוניה חנקנית שנתגלו בלונדון ובקפריסין במחסנים של פעילי חיזבאללה, וכלה בהתרעות ששלח המוסד לממשלת גרמניה על 3 טון אמוניה חנקנית המוחבאת בברלין, מידע שהוביל את גרמניה להוציא את חיזבאללה מחוץ לחוק.

דווקא פסק הדין של בית הדין המיוחד של האו"ם, שזיכה את חיזבאללה מאשמת התנקשות בראש ממשלת לבנון האהוב, רפיק אל־חרירי, מחדד את הבנת התושבים כי מדובר בארגון אכזרי הפוגע בלבנון ואין מי שיעשה עימו צדק. פסק הדין עורר עד להשחית את זעמם של תושבי ביירות, כי הם יודעים את האמת. חיזבאללה תכנן את הרצח ופעל בחסות איראן וסוריה. בית הדין, על אף אלפי מסמכי הראיות שהוגשו לו, חשש מלקבוע מסמרות בעניין מטעמים פוליטיים בלבד. 

כשההפגנות בלבנון גועשות, ישראל חייבת לנצל את ההזדמנות להנחית על חיזבאללה מכה תודעתית אנושה, ומבלי לירות כדור אחד. זוהי גם חובתנו המוסרית כלפי אזרחים המשמשים מגן חי, שבסמוך למקום מגוריהם נמצאים מחבואי טילים ומחסני כימיקלים. מבחינה צבאית, ערך המידע המודיעני השמור בידינו נמוך משמעותית מהאפקט הפסיכולוגי שיוכל הדבר ליצור על העם בלבנון, המתחיל להכיר בכך שחיזבאללה גוזר עליו חורבן ומוות.

עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר עומדת בראש ארגון שורת הדין