אנשי ימין יקרים, זה לא הזמן. בעת הזו הדבר הנכון לעשות הוא לקפל את הדגלים, לאפסן את השלטים, להוציא את הסוללות מהמגאפונים ולוותר על הזכות הבלתי ניתנת לערעור שלכם לצאת להפגין. הישארו בבית, דאגו למשפחה ולחברים, אם שפר עליכם גורלכם ומצאתם את עצמכם גם בלב התקופה הזו בצד הנותן ולא בזה שנאלץ לקבל.
לא מדובר בקריאה של ערב תשעה באב, גם אם ראוי להרבות דווקא באהבת חינם בימי בין המצרים. לא מדובר גם בבקשת כניעה, אף שנכון שהמראות מהפגנות השמאל הרעילות והאלימות מעקצצים ומגרים את הצורך האמיתי בתגובה הפגנתית הולמת ולא אלימה.
מדובר בהצלת חיים ובהצלת עסקים. מתחת למסך העשן וסילוני המים הניתכים מהמכת"זית, עדיין משתולל לו נגיף מסתורי, שהמלחמה בו חשובה יותר מכל התקהלות מחאה שעשויה להמשיך להפיץ אותו ואת ההרס שהוא זורע בחייהם של מיליוני ישראלים.
אך לא פחות חשוב מכך, זה בדיוק התרחיש שלו פיללו מהפכני כיכר גורן בפתח תקווה מהיום הראשון שבו החלו להפיץ איומים ושנאה לכל עבר. אין שום חידוש בטרמינולוגיה הרדיקלית־אנרכיסטית ובמשטמה שמתפרצת עכשיו. הקריאות למצור על בית ראש הממשלה, איחולי המוות ליריבים פוליטיים, המכות הפיזיות וגילויי הסלידה מהיהדות היו שם תמיד. זו אותה נעימה כעורה, אותן תיאוריות קונספירציה מופרכות ואותן קריאות מרומזות ומפורשות לאלימות מעל כל במה. אין צורך להלך אחר העכברים המוקסמים ממנגינת החליל הזאת היישר אל עבר התהום, דבר שיגרום למארגני האנרכיה ולמממניה רק לחכך את ידיהם בהנאה. הכאוס הוא הדלק שלהם, ולעיתים נדמה שעימותים ברחובות הם חלומם הוורוד. הם הרי לא ישלמו את המחיר.
גם אין סיבה לדאגה, הרחובות אינם מופקרים. בניגוד למסע יחסי הציבור והניפוח שהתקשורת התגייסה אליו כדי לקדם ולעטוף בדבש את הקריאות לאלימות פוליטית, מדובר בקבוצה קטנה, שולית ומשועממת למדי. המדינה לא במחאה, גם אם שורר כעס גדול, אמיתי וצודק. הרוב המכריע של האזרחים יושב בביתו, דואג לעתידו ורואה את התמונה האמיתית בצבעים עזים וברורים. שבו בבית גם אתם.
ואם הגעתם למצב שבו הדם מתלהט עד שהתקהלות לצורכי הפגנה נראית לכם כרע הכרחי גם בימי סכנה, נסו להיעזר בהפוגה קומית. התרווחו על הכורסה, הדליקו את הטלוויזיה או גלשו ברשת החברתית האהובה עליכם וצפו בפארסת המריונטות והאידיוטים השימושיים מהמרחב הבטוח של בתיכם. תגלו עולם שבו התפשטות ילדותית הופכת למעשה גבורה עילאי, תיחשפו לדמויות המדברות על אומץ ונחישות אך מתקרבנות ללא הרף כי המשטרה הרטיבה אותן במעט מים.
התקופה הנוכחית קשה, ורמת הקושי צפויה לעלות בעתיד הנראה לעין. ההפגנות יכולות וצריכות לחכות. עד אז תנו ללווייתני האנרכיה להתרסק אל החוף ולפרכס בו עד שיגוועו לאיטם, או עד שתידרשו להתייצב להפגנת הנגד היחידה שחשובה: זו שתיערך בקלפי.
