בעיות העולם היהודי הן גם בעיותיה של ישראל

"עניי עירנו" יצאו לאחרונה, שוב, כדי לחזק טיעון של מי שמנסה להסביר מדוע לא לממן פעילות לאומית חיונית. איתמר פליישמן ("אזרחי ישראל לא צריכים לממן את יהדות התפוצות", 25.07) מסביר באמצעותם מדוע אין זה מתפקידה של המדינה היהודית לסייע ליהודי העולם. 

נזכרתי בישיבת ועדת הקליטה של הכנסת, שאליה הוזמנתי בינואר 1994 כדי להסביר מדוע אני מציע את פרויקט "תגלית" (שעדיין לא נקרא כך), ולמה על ישראל והעם היהודי לממן טיסות של ילדים יהודים עשירים לישראל. "עניי עירך קודמים", הסבירה לי נעמי בלומנטל, ואחריה החרו־החזיקו חברי כנסת נכבדים מימין ומשמאל, שהיו כולם בעד אחווה יהודית, אבל התאחדו סביב הגישה המובעת במשפט האחרון במאמרו של פליישמן: "הדלת של מדינת ישראל והלב היהודי־ישראלי פתוחים לכל יהודי, הכיס צריך להישאר סגור".

מותר לאדם לחשוב שאין מקום למדינה יהודית במאה ה־21, וגם אם נכון היה להקימה בשעתה, היום היא מהווה רעיון אנכרוניסטי ומפלה. מותר לציוני לשעבר כמו פיטר ביינרט, שמאמרו בנושא זה מסעיר את העולם היהודי, לחשוב כך, ומותר לנו להתווכח איתו. אבל מי שחרדים להמשכיותו של העם היהודי, ומבינים שדעיכתו בעולם היא פגיעה אנושה בנו, בארץ, חייבים גם להבין שהמדינה היהודית, אשר בעשורים הראשונים לקיומה נהנתה לא מעט מהתגייסות העם היהודי בתפוצות, ובעיקר בדם ודמים, כדי לאפשר לנו להתקיים ולהתפתח - חייבת לסייע, וגם מסייעת להמשכיות היהודית בעולם.

אם, חלילה, יחליטו רוב אזרחי ישראל כי מדינתם אינה המדינה היהודית שהרצל חזה, יהיה זה באמת משונה מאוד אם היא תמצא לנכון לממן מיזמים כמו "תגלית" או לסייע להם לקיים את קהילותיהם גם בלי קשר ישיר לישראל. אבל מי שמבינים את משמעות הדבר שאפילו לאחר 75 שנה, עדיין רחוק העם היהודי ממספר בניו ובנותיו ערב שואת יהודי אירופה, וחרדים מהתכווצות המשפחה המורחבת שלנו, אינם יכולים להתייחס ליהודי העולם כאל "אזרחים זרים", שאינם משלמים מסים לאוצר ואינם משרתים בצבא, וכיוון שכך, אין לממנם ואין לאפשר להם לומר את דברם באשר להתנהלותנו כמדינה.

פליישמן מתייחס לריבוי הארגונים העוסקים בעם היהודי, והוא צודק בכך שחלק מהם כבר עברו את יום ההולדתם ה־100, והם קיימים בכוח האינרציה יותר מאשר בגלל הצורך בהם. אבל המסקנה צריכה להיות הקמת ארגונים יהודיים כלל־עולמיים מודרניים ורלוונטיים, ולא הפסקת העיסוק בתפוצות. אין לישראל הצדקת קיום כמדינה יהודית אם חוק השבות אינו החשוב בחוקיה, ואם התרחקות מזהות יהודית בקרב יהודי העולם אינה מדאיגה אותה וגורמת לה לפעול. בעיות העולם היהודי הן גם בעיותיה של ישראל, וחלק מפתרונן כרוך בהוצאה שעלינו להוציא מתקציבנו.