"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיכוי קלוש למשפט צדק

,עודכן

בימין נוצרה מוסכמה כי הגל החדש של עיתונאים המזוהים עם הימין יורש את מקומם של עיתונאי המיינסטרים הישנים, המזוהים עם השמאל. אירוע הניצחון נרשם בראיון לפני כשבוע שערכה יעל דן עם קלמן ליבסקינד בגלי צה"ל. ליבסקינד שלט בחומר וגילה עליונות בולטת על המראיינת, שאולי חשבה שתביך או תעמת אותו עם סתירות. הוא דיבר בביטחון על תחקירי ניגודי העניינים של אסתר חיות ושאר שופטי בית המשפט העליון, וטען בצדק שאילו היו מפרסמים פרטים דומים על חבר כנסת ליכודניק כמו מיקי זוהר, העניין היה טס מייד ללהב 433.

מדובר בעובדות ולא בפרשנויות ובעדויות שנויות במחלוקת. אבל הנה, שום דבר לא קרה; שום דבר לא יקרה. ליבסקינד, יחד עם עוד שניים־שלושה עיתונאים המזוהים עם הימין, הם היום העיתונאים הבולטים בארץ. ובכל זאת, אין לימין יכולת לסגור מעגל. דבר דומה קרה לפרטים המזעזעים הנוגעים למנדלבליט בפרשיות אשכנזי. הגילויים ששותפים להם יואב יצחק, בועז גולן, וכמובן אילה חסון, צללו. כמה תגובות צוננות של רביב דרוקר ואחרים נגד הממצאים המחשידים לגבי מנדלבליט סגרו את הנושא. כך קרה גם ל־2.3 מיליון דולר שאהוד ברק קיבל מקרן וקסנר. הפרסומים בטלוויזיה היו פיצוץ מבוקר של כסף חשוד ביותר. תגובה של הקרן, תגובה של האלוף נועם תיבון שהפנה את האש אל ראש הממשלה נתניהו, ו־נקסט!

כל זה מוביל לטענה, שלנוכח התופעות התקשורתיות־משפטיות האלה אי אפשר לצפות למשפט הוגן לראש הממשלה נתניהו. הוא זכאי להגנה מן הצדק לביטול כתבי האישום נגדו. הגילויים נגד מנדלבליט יוצרים תחושה ברורה שמכל האופציות שהיו לו, הוא העדיף ללכת בנתיב הקוראלס שנפתח עבורו בפרקליטות: להגיש כתבי אישום. כי אחרת, מי יודע מה עלול לקרות. מי שהעבירו לו את המסר היו אותם מחוללי מהומות ליד ביתו בפתח תקווה, שהחלו להפעיל את הלחצים האלה לפני כשלוש שנים. עכשיו אנחנו יודעים שהרבה חמאה מונחת על ראשי מערכת המשפט, מהנשיאה אסתר חיות ומטה. הניסיון של השופטים ושל עורכי דין בכירים הוא חד־משמעי - כשתקשורת הזרם המרכזי בהובלת תחקירנים מסוימים, הפועלים בסימביוזה עם המשטרה או עם הפרקליטות, נכנסת לפעולה - התוצאה היא כתבי אישום. גם אם זה ראש לשכת עורכי הדין או ראש הממשלה. כשאותו מעגל מחליט לכבות תבערה מביכה כלשהי, העלולה להתפתח לכתבי אישום או לוועדת חקירה, הדבר מתבצע.

מכיוון שמדובר בנושא מאיים, אי אפשר לזלזל במידע הקיים שנאגר ועלול לפרוץ בצורה מסוכנת. מי יערוב לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שלא יתפתח מצוד אחריהם, אם יפסקו בדרך שלא מתאימה לאג'נדה של המצליפים בערוצי הזרם המרכזי ותחקירניהם? תרחיש נטרולו של ראש הממשלה ונבצרותו כבר נראה באופק בהובלת ראשי מערכת המשפט. אפילו הנשיא בדימוס אהרן ברק התבטא בזמנו ששופטים מושפעים מפרסומים בתקשורת. הפרסומים לאורך ארבע השנים האחרונות לא רק נועדו להרשיע ציבורית את נתניהו; דווקא תחקיריו המדהימים של ליבסקינד נותנים תחושה שחומר הנפץ שלהם עלול לשמש בעתיד תחקירני שמאל כדי לאיים על שופטים סוררים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר