"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם באקדמיה שכחו מי הריבון

,עודכן

תפקידם של בעלי השררה הוא לשמש פה למצוקתם של אנשים מן השורה. לכלל חשוב זה יש סייג קריטי: המצוקה מוכרחה להיות אותנטית, כי אם יש דבר גרוע מהתעלמות ממצוקה - הוא זיוף מצוקה. זו בדיוק ההגדרה למכתב ששלח השבוע נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, לחברי הסגל באוניברסיטה. המכתב, שזכה לכותרת "סיכון משמעותי לעצמאותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל", מהווה מניפסט פוליטי שאינו מבקש להגן על חופש המחשבה ועצמאות האקדמיה, כי אם על ההגמוניה הדכאנית וסותמת הפיות השולטת במערכת ההשכלה הגבוהה.

לפי נשיא אוניברסיטת תל אביב, ה"סכנה" לאקדמיה אורבת מכיוון השר הטרי להשכלה גבוהה, זאב אלקין, ושאיפתו לצרף נציג מטעם אוניברסיטת אריאל לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), המתקצבת את מערכת ההשכלה הגבוהה. "מועמדים מאוניברסיטת אריאל אינם פסולים, כמובן", כתב פרופ' פורת במחמאה מחממת לב, אך באותה נשימה תייג את המועמדים לות"ת מטעם אוניברסיטת אריאל כ"עושי דברו" של השר. כחלק מגישתו הא־פוליטית, פורת מצייר תרחיש אימים שלפיו אלקין יאפשר למתנחלים מאריאל לזכות חלילה בדריסת רגל משמעותית אף יותר ב"ועדת הכספים" של האקדמיה: "איני רוצה לחשוב מה יקרה למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כשהשר יממש את כוונותיו וישלוט בות"ת!", כתב פורת (סימן הקריאה במקור). מפחיד.

לדברי נשיא אוניברסיטת תל אביב, אלקין נוקט "סטייה בוטה מנוהג רב שנים", שלפיו השר הממונה לא העז לבחור מועמדים באופן עצמאי וחופשי, אלא רק מתוך "נבחרת" מועמדים שבחר עבורו ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). כלומר, ראשי האוניברסיטאות נהגו לבחור את האנשים שאמונים על הפיקוח על האוניברסיטאות ועל תקצובן. בהשאלה מפורת - "עושי דברם". אולי זו הסיבה שהאוניברסיטאות זכו בשנת התקציב האחרונה לתמיכה ישירה מהות"ת בסך 6.3 מיליארד שקלים - קרוב ל־80 אחוז מכלל התמיכה הישירה במוסדות להשכלה גבוהה. כעת אלקין מבקש להרחיק את החתול האקדמי מהשמנת - פעולה המעלה את חמתו של פרופ' פורת. יצוין כי אוניברסיטת אריאל אינה חברה בור"ה, ובאורח פלא בור"ה הציגו בפני אלקין שלושה מועמדים לות"ת מאוניברסיטת בן־גוריון, אך אף לא אחד מאריאל. יש מועמדים "נכונים" ויש "מטעם".

פורת מזהיר מהפיכת ישראל ל"מדינת עולם שלישי שבה אין חופש מחשבה", אך לא דוגל בחופש מחשבה של חברי הסגל שלו, שמהם הוא מצפה להימתח דום ולהיענות לקריאת הקרב שלו נגד הממשלה. "אני סומך עליכם, חברותיי וחבריי, שתסייעו לנו במאבק זה", כתב לכפופיו. הנשיא המבועת מ"אוניברסיטאות הנשלטות על ידי הממשלה", כמובן לא דחה את ידה הנדיבה של אותה ממשלה, המממנת כ־60 אחוז מתקציב ההשכלה הגבוהה, שהסתכם השנה ב־11.8 מיליארד שקלים. מבחינתו, משלמי המסים פשוטי העם מורשים לממן את משכורתו הנאה ואת הפנסיה התקציבית של אנשי האוניברסיטאות בסך כ־770 מיליון שקלים - אך לא חלילה להביע דעתם באמצעות נבחריהם על התנהלות האקדמיה. "תשלמו ותסתמו". מוטב לו היה הפרופסור הנכבד שב ללימודי האזרחות בתיכון ומשנן מחדש את הכלל הבסיסי ביותר בדמוקרטיה: העם הוא הריבון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר