חיזוק הקשר עם התפוצות: יש תוכנית, אין תוכן

לאורך כל השנים סייעו הקהילות היהודיות לישראל, וסוף־סוף הבינה הממשלה שהגיעה העת להשיב טובה • המתווה לחיזוק הקשר שאושר השבוע, עמוס בכוונות טובות אבל ריק מתוכן

ביום ראשון השבוע הכירה ממשלת ישראל בכך שהגיעה העת לסייע ליהדות התפוצות. היה זה בשעה שהשרים אישרו את תוכנית משרד התפוצות לחיזוק הקשר בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם, ומדובר בהחלטת הממשלה היחידה עד כה שלא התייחסה למשבר הקורונה.

לקבוע דרכי פעולה ומטרות. תלמידי ביה"ס "המוריה" במצעד יום העצמאות לישראל בניו יורק // צילום: אי.פי

שרת התפוצות, עומר ינקלביץ', בירכה על אישור המתווה באומרה: "החלטת הממשלה היא קבלת אחריות לעם היהודי, כפי שמתחייב ממגילת העצמאות ועד חוק הלאום. המתווה שאושר מאפשר בניית תוכנית אסטרטגית יציבה לטווח ארוך שאינה תלויה בממשלה זו או אחרת".

חובתה של ישראל - הקהילה היהודית החזקה בעולם - לסייע ליהודי התפוצות, נובעת גם מהכרת הטוב וגם מכורח השעה. לאורך כל שנות המדינה סייעו הקהילות בתפוצות לישראל לעמוד על הרגליים. עכשיו עלינו להחזיר את הטובה. גל האנטישמיות הגואה והמיתון הכלכלי העמוק שפוקד את העולם כפועל יוצא מהקורונה, מסכנים את הקהילות בחו"ל שרבים מהן הגיעו לעת הזו באפיסת כוחות. השאלה היא איך לסייע? 

התוכנית שאישרה הממשלה חזקה מאוד בהצהרת כוונות, אך היא חסרת תוכן. ההודעה לעיתונות שהוציא משרד התפוצות בישרה שהפעילות הממשלתית תתמקד בשישה תחומים: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות בישראל, תיקון עולם, חדשנות וטכנולוגיה, הערכה ומדידה וייעוד משותף. 

החלטת הממשלה עצמה שמה דגש על "שותפות כנה ואמיתית" עם קהילות התפוצות. אבל כבר בהצהרות האווריריות הללו צצות ועולות שתי בעיות אפשריות שמצביעות על ליקוי מאורות מסוים, שאם לא יתוקן עלול להביא לכישלון המהלך החיוני שהממשלה נטלה על עצמה.

נורת האזהרה הראשונה היא הכללת המונח "תיקון עולם" בין תחומי ההתמקדות של הפרויקט. המונח עצמו הוא סוג של הולוגרמה. כל אחד יכול להגדיר "תיקון עולם" איך שהוא רוצה. על פי המקורות היהודיים, תכלית המהלך היא להביא להכרת עמי העולם ב"מלכות שדי", קרי, לימות המשיח לרבות קיבוץ גלויות וחזרה בתשובה אוניברסלית. 

יש אחרים שרואים במונח בעיקר קריאה למתן צדקה. אולם כיום המשמעות הדומיננטית והנפוצה ביותר של המונח היא אחרת. כיום, משמעות "תיקון עולם" היא פוליטית ולא דתית - לפעול בשם היהדות להשגת מטרות פוליטיות של השמאל. בארה"ב פעילות כזאת כוללת בין השאר שתדלנות למען גבולות פתוחים, תמיכה בתנועת Black Lives Matter, תמיכה פעילה בקמפיינים פוליטיים ופעילות אנטי־ישראלית ולמען יהדות אוניברסלית.

פעילויות אלה ואחרות מדגישות שבמיוחד בקרב יהודי ארה"ב, המונח "תיקון עולם" טומן בחובו כיום הגדרה מחודשת של היהדות סביב תפיסת עולם פוליטית שברוב המקרים עוינת לעממיות היהודית ולציונות. על כן, כאשר ישראל מתחייבת להתמקד ב"תיקון עולם", קיימת סכנה שכספי המסים של הציבור ינוצלו לטובת פרויקטים עוינים לאינטרס הציבורי.

שותפות פרודוקטיבית

וזה מביא אותנו לבעיה השנייה במתווה שאושר ביום ראשון. כיום יש גורמים רבים בארה"ב - יהודיים ולא יהודיים - שמשקיעים סכומי עתק להביא לרדיקליזציה של הקהילה היהודית. כפועל יוצא מהמשבר הכלכלי העמוק שבו שרויות קהילות רבות, ארגונים עתירי הון הנמצאים בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית הופכים לשחקנים חזקים מאוד. בכספם הם קונים השפעה על שלל היבטים של חיי קהילה. בין השאר, הכסף קונה שליטה ברבנים (שאת משכורותיהם הם מממנים), תוכני לימוד, העסקת מורים בבתי ספר ועוד. 

במצב זה יהיה קשה מאוד לממשלה לבחור שותפים. כל בחירה תעורר סערה - בין שהממשלה בוחרת לעבוד עם ארגונים ופילנתרופים שמרנים או אורתודוקסים ובין שתבחר לעבוד עם פילנתרופים וארגונים רפורמיים ופרוגרסיביים. 

הבעייתיות המובנית בתוך פעילות משותפת מצביעה על אפיק פעילות אחר. במקום לדבר גבוהה על "שותפות אמת", אולי עדיף לישראל לבסס את השותפות על אספקת מוצרים שיקלו על יהודים בתפוצות לקיים את עצמם כיהודים. בהקשר זה, יש שלושה אפיקי סיוע מרכזיים שישראל יכולה להעניק: חינוך, שירותי דת ואבטחה. 

רעות, פיוס והצלה

ישראל לא יכולה לסבסד לימודים יהודיים באופן ישיר, וזה גם לא התפקיד שלה. שכר לימוד בבית ספר יהודי יסודי באמריקה, למשל, מתחיל ברוב המקרים ב־25 אלף דולר לשנה. אבל יש שני דברים שישראל יכולה לספק, שיכולים להוזיל את הסיפור ובכך להנגיש בתי ספר יהודיים למשפחות רבות שכיום לא מסוגלות לממן את הלימודים. ראשית, בהשקעה צנועה במונחי תקציב משרד החינוך, ישראל יכולה לספק ספרי לימוד לתלמידים יהודים בחו"ל. בעבר, כאשר ישראל היתה מדינה ענייה וצעירה, במשרד החינוך היתה יחידה שהכינה חוברות לימוד עברית, היסטוריה יהודית, ידיעת הארץ ולימודי קודש עבור תלמידים בגולה. כדאי לחדש את הפעילות שלה.

ויש גם עניין של מורים. ישראל יכולה להקים פרויקט הכשרת מורים לשליחות בקהילות בחו"ל. תוכנית כזאת יכולה לכלול מלגות לימודים, הכשרות לקראת שליחות וסבסוד מסוים של שכרם של המורים שיבואו לקהילות בחו"ל לשלוש עד חמש שנים. תוכנית כזאת עשויה להפחית משמעותית את עלויות שכר המורים שעל בתי ספר יהודיים לשלם, דבר שיוריד משמעותית את שכר הלימוד שהם גובים מההורים. פרויקט כזה גם ינגיש חינוך יהודי למשפחות רבות וגם יקרב בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות באופן בלתי אמצעי ולטובת שני הצדדים. 

אשר לשירותי דת, כבר היום קיימות בארץ תוכניות שמכשירות רבני קהילות עבור קהילות בחו"ל. כדאי להרחיב תוכניות אלה. שיגור רבנים ישראלים צעירים לקהילות יהודיות בתפוצות לשליחות של כמה שנים יצמצם את ההוצאות של בתי כנסת, ובכך יאפשר ליהודים רבים יותר להצטרף לקהילות. 

ויש גם את עניין ההתמודדות עם האנטישמיות המתחזקת. ישראל יכולה לסייע בהכשרת או בשיגור מאבטחים שישמרו על מוסדות יהודיים. יהודים רבים בתפוצות מפחדים בצדק ללכת לבית הכנסת או לשלוח את ילדיהם לבתי ספר יהודיים. ישראל יכולה וצריכה לסייע להם לשמור על מוסדותיהם.

מצבם של היהודים בחו"ל הולך ומחמיר. רמת האנטישמיות הגואה, רמת ההתבוללות ההולכת וגדלה ויוקר החיים היהודיים, תורמים כולם להתמוטטות הקהילות ולהתרופפות הקשר שלהן עם ישראל. ישראל חייבת להירתם באופן אסטרטגי כדי לחבר את היהודים בתפוצות גם לישראל וגם ליהדות. יש דרכים לעשות את זה. ויש לישראל את המשאבים המקצועיים והאנושיים לבצע מהלכים אסטרטגיים אדירים. חשוב אם כן, כבר על ההתחלה, לקבוע דרכי פעולה ומטרות ברורות שיבטיחו כי בניסיון להפגין רעות ופיוס לאחינו בנכר, המטרה לא תתפספס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו