בבונדסטאג כבר הכינו את הגינוי לישראל

הנשיאות התורנית של גרמניה באיחוד האירופי ובמועצת הביטחון נפתחה ביום רביעי שעבר במחזה תמוה למדי: דיון בבונדסטאג בברלין על תוכניות החלת הריבונות הישראלית ביו"ש. ממשלת ישראל עוד לא החליטה כלל מה בכוונתה לעשות בעניין זה, אבל בבונדסטאג כבר נערכים דיונים ומתקבלת החלטה, המתרה בישראל לבל תנקוט צעדי "סיפוח" כלשהם. מעולם לא היתה ההתערבות הגרמנית בענייניה הפנימיים של ישראל בוטה וברורה יותר. מכל העניינים הבוערים בזירה הבינלאומית, שוב עולה רק העניין הישראלי לדיון בבונדסטאג.

שני חברי אופוזיציה ממוצא איראני ציינו במעמד זה שהבונדסטאג מעולם לא טרח לקיים דיון מיוחד או לאמץ החלטת גינוי כלשהי על איומי איראן כלפי ישראל או על הפרת זכויות האדם בידי המשטר הקיצוני ברפובליקה האסלאמית. נואמים מסיעות האופוזיציה של הימין הלאומי - ובראשן מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״, שישראל הרשמית עדיין מחרימה - הדגישו את העובדה שבעוד גרמניה והאיחוד האירופי חובטים כל הזמן בישראל, הם נמנעים מכל ביקורת כלפי הפלשתינים והנהגתם, החוסמים כל התקדמות להסדר.

אך זו היתה דעת מיעוט, שאת צדקתה הבליט שר החוץ הגרמני הייקו מאס, שהתריע מפני צעדים חד־צדדיים של ישראל, אך נמנע מכל התייחסות לצעדים החד־צדדיים שנקטה בשנים האחרונות הרשות הפלשתינית בניגוד מוחלט להסכמי אוסלו. מיותר לציין, שהוא גם התעלם מהפרת הסכם אוסלו על ידי האיחוד האירופי וגרמניה, שבאה לידי ביטוי בחיזוק ההתנחלות הלא חוקית בח'אן אל־אחמר.

המופע ההזוי בבונדסטאג בא לשיאו בנאום בכיר מפלגת השמאל הקיצונית "די לינקה", גרגור גיזי, קומוניסט לשעבר שאביו היה יהודי. תוך שקרא לממשלת גרמניה להגיב על "סיפוח" ישראלי בהפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, בעצירת אספקת נשק ובהכרה במדינת פלשתין, הדגיש: "עבור יהודים רבים בעולם זה יותר מביש שדווקא ישראל נקשרת בהפרת החוק הבינלאומי, בכיבוש ובהשפלות הפלשתינים. יישום הסיפוח יהפוך את שמה של ישראל לשלילי יותר בעולם. זה דבר הנוגע לכל היהודים. לא הם ולא ישראל יהיו בטוחים עוד באמצעות תוכנית הסיפוח".

לפי הגדרת האנטישמיות הבינלאומית, הצדקת פגיעה בביטחון יהודים בעולם בצעדיה של ישראל זו אנטישמיות. את המעמד המביש הזה, שבו אדם ממוצא יהודי משמיע בבונדסטאג נאום כמו־אנטישמי, הציל נציג ממוצא איראני של מפלגת הירוקים, שהבהיר: "האנטישמים אינם זקוקים למדיניות ישראל כדי להיות אנטישמים".

הופעתו של גיזי המחישה פן נוסף של טירוף המערכות שהשתלט על יחסי ישראל־גרמניה: כשמפלגת הקיצון "די לינקה" - שחבריה תומכים בהחרמת ישראל, השתתפו במשט המרמרה לעזה, ומעולם לא התמודדו ברצינות עם עברה האנטישמי - נכנסה לבונדסטאג לפני 15 שנה, זחלה ישראל על ברכיה כדי לקיים דיאלוג איתה. את מפלגת הימין "אלטרנטיבה", שבכיריה בבונדסטאג משמיעים עמדות פרו־ישראליות נדירות בפוליטיקה הגרמנית, ובכלל זה הכרה בזכות ישראל על ירושלים או יו"ש, הממסד הדיפלומטי הישראלי מעדיף להחרים.