שכחו את ציפי רפאלי, זכרו את ז'אן ולז'אן

זוכרים את ז'אן ולז'אן? אחת הדמויות הידועות בספרות העולמית, גיבור "עלובי החיים" של ויקטור הוגו, נכלא בכלא הצרפתי לשנים ארוכות. חטאו של ולז'אן היה גניבת לחם, לטובת בני משפחתו הרעבים. הסיפור מעורר רגשות כבר שנים, אבל הלוואי שהיה בדיוני. גם בישראל של השנים האחרונות נכלאו גנבי אוכל, חסרי כל. באחד המקרים, המשמחים יותר, לפני כשנתיים, שוחרר גבר כבן 60, מתל אביב, שגנב מזון בשווי 360 שקלים, בשל עוניו. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על המשטרה כאשר שחרר את החשוד ממעצרו.

מתברר שיש מי ששוכחים את האסירים העניים, וזוכרים היטב את ציפי רפאלי. הסלבית המיליונרית המתוקשרת, אמה של בר רפאלי, תרצה 16 חודשי מאסר, במסגרת עסקת טיעון. בשבועות האחרונים רבים נזעקים להגן על חירותה. סיון רהב מאיר כתבה, בשישי האחרון: "למה עברייני מסים צריכים לשבת בכלא? איך עבירה כלכלית מתורגמת לשלילת חירות? שישלמו למדינה קנסות משמעותיים על העבירות האלה... וישאירו את בתי הכלא למי שמסוכן לציבור...".

מתוך שלא לשמה, יכול לבוא לשמה. בעיית הכליאה היא אכן בעיה אמיתית, הנוגעת לאנשים החלשים ביותר בחברה. קחו למשל את ה"מאסר חלף קנס". יותר מ־300 אסירים מגיעים לכלא בישראל, מדי שנה, כיוון שלא עמדו בתשלום קנסות. ב־80% מהמקרים מדובר במאסר של חודשים, למי שלא הצליחו לשלם קנסות של עד 5,000 שקלים. לא מדובר במי שהעלימו מסים במיליונים, מתאוות בצע, אלא למחוסרי אמצעים, שחירותם נשללת בשל פרוטות ממש. חוב של 5,000 שקלים הביא את משה סילמן להצית את עצמו בכיכר העיר, ומביא רבים מדי אל מאחורי סורג ובריח.

בישראל 2020 כלואים כ־10,000 אסירים. מנתוני השב"ס ל־2018, עולה כי 14% מהאסירים לא סיימו בית ספר יסודי. כ־67% מהם מגיעים מהיישובים המוחלשים בארץ. שיעור יוצאי אתיופיה הקטינים העצורים, גבוה פי שניים משיעורם באוכלוסייה. לא קשה לדמיין מה השקעה בשירותים חברתיים, חינוך, רווחה ובריאות, כמו גם צמצום שיטור היתר כלפי אוכלוסיות מסוימות, יכלו לתרום לצמצום מספר האסירים. אנשים שחוו מצוקה אמיתית, להבדיל מרפאלי, זקוקים לחלופות שיקום על פני כליאה, ויכולים לנצל אותן באופן אמיתי.

יש גם מקום לאופטימיות. בעקבות שינויי חקיקה, יורד מספר האסירים בהתמדה מ־2012. הניסיון להקמת בית סוהר פרטי, דוגמת אלו שהזניקו בארה"ב את שיעורי הכליאה, כשל. חלופות שיקומיות ובתי דין קהילתיים מקבלים עדיפות, גם אם לא די משאבים. מדובר בתבונה אנושית, וגם בתבונה כלכלית: עלות החזקת אסיר בכלא גבוהה פי 10 מעלות שיקומו. מדובר במוסר אוניברסלי, אבל גם בקידום הרעיונות היהודיים האופטימיים של חזרה בתשובה ותיקון.

ציפי רפאלי היא היוצאת דופן. הסלביות שלה מביאה את התקשורת לתהות, כמעט בפעם הראשונה, על התבונה בכליאת אנשים בתנאים קשים, ולאורך זמן. ראוי שהתהייה הנוקבת תהפוך עקבית ותיגע בסובלים המרכזיים מכליאת היתר: אנשי הפריפריות ומחוסרי האמצעים בחברה הישראלית.

אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות