"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כרוניקה של הידבקות ידועה מראש

,עודכן

מוסדות החינוך הם המקום הכי צפוף במדינה בימים אלו. בזמן שלפי התקן אסור ליותר מארבעה אנשים לשהות בו בזמן בחנות ששטחה 100 מ"ר, בכיתות הלימוד, בשטח מצומצם בהרבה, נדחסים עשרות. שום בית עסק לא היה מקבל "תו סגול" בתנאים שבהם נמצאים התלמידים והמורים שעות ארוכות מדי יום.

בזמן שבדיוני קבינט הקורונה או ועדת הקורונה בכנסת יושבים הח"כים ומגינים על עצמם באמצעות מחיצות פלסטיק שקופות שחוצצות בין ח"כ לח"כ, ילדינו יושבים בכיתות של 35 וגם של 40 ילד באפס מרחק זה מזה. אז למה אנחנו כל כך מתפלאים, נבהלים ומזדעזעים שאחד ממקומות ההתפשטות הראשונים של הקורונה הוא מוסדות החינוך?

באווירה הציבורית הזו, כל מוסד מאמץ לו אסטרטגיה משלו להתמודד עם המצב ולהקטין את הסיכונים. יש בתי ספר שהעבירו את הכיתות הגבוהות להוראה מרחוק, אחרים החליטו לחזור לקפסולות, ויש מי שמנהיג את שיטת הלמידה במשמרות; עדות לכך שאמון הרשויות המקומיות, בתי הספר וההורים במשרד הבריאות נשחק.

דיונים ארוכים התקיימו לפני החזרה ללימודים בשאלות אם ילדים מדביקים יותר או נדבקים יותר. במכון גרטנר, שכולם נשאו עיניים לדו"ח שלו בנושא, המליצו להקים מערך ניטור ובקרה ובדיקות סקר יזומות בבתי הספר.

אך מהרגע שהתלמידים חזרו, לא היה זכר להמלצה הזו, והמגבלות של קפסולות בוטלו בן־רגע וללא הסבר לציבור מה הנימוק והמשמעות.

כדי שרשויות מקומיות לא ינקטו יוזמות עצמאיות והורים לא יחליטו באופן עצמאי שלא לשלוח את הילדים לבית הספר, צריך שמשרד הבריאות יגדיר תוכנית הגיונית, שקופה ובעלת "אורות אדומים" ויעדים ברורים איך יתקיימו הלימודים ואיך לקטוע שרשראות הדבקה במוסדות החינוך.

נכון שבמשך חודש זה לא נעשה, אבל עדיין לא מאוחר. הצעדים הראשונים של הרחבת הבדיקות לתלמידים ולעובדי הוראה שהיו במגע עם חולים, ולראשונה קביעת לוח זמנים ותוכנית עבודה לביצוע בדיקות בתוך שעות בודדות מהדיווח, הם צעד בונה אמון בכיוון הנכון. והאמירה של שר הבריאות שלפיה "לא נמהר לסגור בתי ספר" נותנת אופק וביטחון שחשובים כל כך לילדים וגם להורים שלהם, שמנסים לקיים "שגרת חיים לצד הקורונה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מיטל יסעור בית-אור

כתבת בריאות

כתבת הבריאות של "ישראל היום" מאז 2012. החלה את דרכה ככתבת ב"רדיו דרום" בבאר שבע, ובהמשך הייתה כתבת אזור הדרום בגל"צ וגם בחדשות בכבלים. נדבקה בחיידק הבריאות ב-2005 והפכה לכתבת התחום ב-ynet. בוגרת יחידת דובר צה"ל. בוגרת קורס קידום בריאות בקהילה ובארגון מטעם משרד הבריאות. נשואה, מגדלת שלושה ילדים וכלבה ומתרגלת יוגה. "ריגשה אותי במיוחד הודעה שקיבלתי מאישה חולת סרטן שכתבה לי שהיא חיה בזכות כתבה שפרסמתי עליה שלוש שנים קודם לכן. היא הייתה זקוקה לתרופה שלא הייתה בסל התרופות, ובעקבות הכתבה גייסה תרומות"

כדאילהכיר