"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שחררי את הציפור, טוויטר

,עודכן

ההתנגשות בין הנשיא טראמפ והרשת החברתית החביבה עליו, טוויטר, היתה כמעט ידועה מראש. טראמפ מצייץ מה שהוא חושב, בלי מסיכות, גם לא בזמן קורונה, בלי לעדן את מילותיו ובלי להתחשב בתזמון ובקהל. נשיא המעצמה הגדולה בעולם לא מסנן. הוא מעסיק, מפטר, נוזף או מהלל אנשים וקבוצות בטוויטר. במובנים רבים, זה רק הועיל לרשת החברתית: שמה מוזכר מדי יום במהדורות החדשות עם ציוץ חדש מהבית הלבן.

טוויטר, לרוב, שיחקה את המשחק שמשחקות שאר הרשתות החברתיות בימינו. הן מוגנות מפני תביעות על התכנים המועלים בהן, ובתמורה - הן לא מתערבות בהם. המאזן הזה נותן להן מעמד מיוחד: הן לא כלי תקשורת, אלא במה חופשית לרעיונות.

אך השבוע החליטה טוויטר לשבור את הכלים. הדבר החל כשהצמידה תווית של מידע לא אמין ולא מדויק לציוציו של טראמפ, והוא מצידו לא נשאר חייב. זמן קצר לאחר מכן הודיע על כוונתו לבטל את ההגנה מפני תביעות שנהנו ממנה הרשתות. הרשת לא התקפלה. להפך. הציפור הכחולה הפכה לנשר, והחליטה לתייג את אחד מציוציו של הנשיא כמעודד אלימות.

פייסבוק, לעומת טוויטר, בחרה שלא להתערב במלחמה. מארק צוקרברג הודיע שהחברה תמשיך במדיניות אי־ההתערבות בתכנים המועלים לרשת, למעט במקרים חריגים.

מוקדם לנבא איך תסתיים המלחמה הזאת, אבל דבר אחד בטוח: טוויטר בחרה צד. מבין מיליוני ציוצים לא מדויקים ורבים נוספים המעודדים אלימות, בחרה הרשת לתייג ככאלה רק את ציוציו של טראמפ. ציוצים של נשיא איראן חמינאי או של חמאס, לרבות כאלה הקוראים להשמדת מדינת ישראל, נותרו ללא פגע. אין פלא שיש רבים שרואים בכך התערבות בוטה של חברה בעלת השפעה רבה על השיח ודעת הקהל בבחירות המתקרבות בארה"ב. טוויטר היא אמנם חברה פרטית ומותר לה לבחור צד, אך גם ממנה מותר לדרוש שקיפות.

הגיע הזמן שטוויטר ומקבילותיה יבחרו בין שתי ברירות; האם הן גוף תקשורת או האם הן במה חופשית. אם הן גוף תקשורת, עליהן להיות אחראיות לכלל התכנים המועלים אליהן והן צריכות להיות חשופות לתביעות ולשאת באחריות כאשר עבירות הסתה ואחרות מבוצעות בהן. אם הן במה חופשית, כמו שאני באופן אישי חושבת שעליהן להיות, אסור שיהיו חשופות לתביעות בשל התבטאויות של אנשים פרטיים מעל במותיהן, אך באותה מידה אסור להן להגביל או להסיר התבטאויות, גם המקוממות או הבעייתיות ביותר - כל עוד לא מדובר במקרים מובהקים של חשש לפגיעה בחיי אדם.

כרגע נדמה שבמו ידיה כולאת טוויטר את הציפור הכחולה שלה בכלוב שממנו היא לא תצליח לצאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר