הרהורים על מרי אזרחי וקץ הדמוקרטיה

פרופ' ישעיהו ליבוביץ' - סבו של פרופ' יורם יובל, שקרא לאחרונה לאשפז בכפייה אנשי ימין בבתי חולים פסיכיאטריים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים - קרא למלחמת אזרחים עקובה מדם בישראל. הפילוסוף הנערץ על רבים במחנה השמאל שאף לקדם את הרגע שבו יהודי יהרוג יהודי והדם יזרום ברחובות. השנאה היוקדת שלו בראשית ימי המדינה היתה מופנית כלפי ראש הממשלה דוד בן־גוריון נוכח הצלחתו במיזם הממלכתיות והסולידריות הסוציאל־דמוקרטית שהעבירה אותו על דעתו.

המדינה הצעירה הצליחה לאחד בין קהלים שונים ולקרב את החרדים לצידה, ובכך ראה את ההרחקה של מדינת ההלכה שהוא רצה לכונן. קריאות השנאה שלו לדם יהודי ברחובות הועתקו לראש הממשלה מנחם בגין ולשלטון הימין, אשר לו קרא "יודו־נאצי" בלשונו המגדפת, וזכה למחיאות כפיים סוערות בחוגי השמאל.

מלחמת האזרחים האלימה תשטוף את רחובות ישראל ואמורה לטהר את האומה מפגמיה ולהוביל למשטר חדש מתוך ההריסות. מול נבחרי השלטון הדמוקרטי מהליכוד שלא מצאו חן בעיניו הוא הרעים את קולו וקרא להקים פלוגות סער מהשמאל שישברו לאנשי הימין את העצמות. הוא ראה במלחמת האזרחים את אחד הרגעים הנשגבים ביותר של ישראל והיהדות.

כיום תחושות קשות של כישלון, תבוסה ומרירות מציפות רבים מקרב מחנה השמאל, שנושא את הדגלים השחורים שמימן אהוד ברק. המחנה מהרהר יותר ויותר בקול רם באפשרויות של מרי אזרחי, סרבנות או אי־ציות המוני מול שלטון הליכוד ושותפיו. הם מאיימים לפרוש ולבנות את הגדר בין "מדינת יהודה" ו"מדינת ישראל", זאת במסגרת "מלחמת אזרחים קרה".

בעיניהם, ההסכם הקואליציוני שנחתם לסיום המשבר הפוליטי הממושך הוא הפיכה שלטונית, למרות תמיכה של קרוב ל־80 חברי כנסת בו. חלקם משווים את ההסכם לרצח יצחק רבין. לנגד עיניהם ההוזות הם נגעו בניצחון המיוחל אולם זה הפך במהירות הבזק לכניעה לימין תוך שהמחנה שלהם, שסרט נייר דבק איחד בין חלקיו, נפרם והתאדה מעצמו.

ואז, כמו בפעמים קודמות מאז בחירות 77', צצים בשמאל אלה הנשבעים קבל עם ועדה כי לאור תוצאות הבחירות המאכזבות הם קמים ועוזבים את הארץ. אותם מונשמי 77' מסבירים שאינם יכולים עוד לשאת את המצב. מעניין שמנגד, קריאות איום מגוחכות נוסח "הפסדתי עזבתי" אף פעם לא עולות במחנה הימין.

הקריסה בחודשים האחרונים מצביעה כי מחנה "רק לא ביבי" ירד לכ־27 חברי כנסת, לצד 15 חברי הרשימה המשותפת. מפלגת הליכוד, המובילה את גוש הימין עם 58 ח"כים, הצליחה לצרף לשורות הקואליציה בהנהגתה 15 ח"כים מכחול לבן, 2 מדרך ארץ, 2 מתנועת העבודה וכן את אורלי לוי־אבקסיס. אולם הקריסה של השמאל היא רק בראשיתה. זהו כדור שלג המידרדר במדרון ההר, ודרכו מטה עדיין ארוכה. כל מי שעיניו בראשו רואה כי הדרך להמשך הצטמקות מפלגת לפיד־שלח ושותפיה - ליברמן ומרצ - עדיין לא הגיעה לתחתית. הרעיון המחבר ביניהן בנוי על בשורות מקוטבות שאינן אוחזות דבר יחדיו. אלה בועות סבון שתפקידן ההיסטורי הוא להתפקע בזו אחר זו.

מפלגות ליברמן ומרצ מתנדנדות וקיים סיכוי שייעלמו מהזירה הפוליטית בכנסת הבאה. הדבק המאחד בין לפיד־שלח והמשותפת, אותה רוח שיגעון שהובילו שני אלה שביקשו להנהיג את ישראל, הוא תעלול פוליטי שאין מאחוריו דבר. כשיגיע הרגע, בעוד חודשים ספורים, מעניין אם תצביע מפלגת לפיד־שלח נגד ריבונות ישראלית בבקעה, יחד עם הרשימה המשותפת, או שיצטרפו להגנת מדינת ישראל.

הקריאות הנעות בין ייאוש לסרבנות נוכח קריסת מחנה "רק לא ביבי" שולבו כעת בסיסמת הסרק של "קץ הדמוקרטיה" שנועדה להאדיר פאניקה קולקטיבית. מקריאות השנאה בהפגנות ומטורי הדעה שטופי התסכול והכעס, מתקבל רושם של התמוטטות עצבים. המתוחכמים שבהם מסבירים שתוצאות הבחירות האחרונות אינן מאפשרות להסיק כי רצון הבוחרים הוא להעמיד את בנימין נתניהו לראשות הממשלה. בפיתולי מילים הנהירים ליודעי סוד הם הגיעו למסקנה כי הציבור התמים הוּלך שולל אחר תעמולת כזב בבחירות האחרונות, ושלא ניתן להסיק מהן על רצון הבוחר.

אבל מי שהוּלך שולל היה המחנה המתמוטט של לפיד־שלח ושותפיו, שממאן להשלים עם תוצאות מעשיו. הקרב המאסף שהוא מנהל כעת בפסיכוזה חסרת כל שיקול דעת ממחיש לכולנו לאיזו דרך ללא מוצא הם כמעט הובילו את המדינה.

ד"ר אורי כהן הוא מרצה בכיר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב