1. אתמול סיפר לי חבר חיפאי, שהבן שלו ביקש ממנו השבוע לעשות איתו טיול לילי סביב אצטדיון סמי עופר. חודשיים אחרי שהכל הוחשך, הגיעו השניים ברכב לחניית האצטדיון. בלילה רגיל של משחק הוא היה נבלע בין רבבות, אבל הילד התקרב לשעריו של האצטדיון הנטוש עם דמעות בעיניים, נגע בדלתות הכניסה הנעולות - ושלח שאגה אדירה שהדהדה בעלטה סביב - "יאללה תחזרו כבר"...
האוניברסליות של הכדורגל, והעובדה שישראל מסונפת לאירופה, שעדיין קוברת אלפים בכל יום, מסבכת את המצב לגבי העונה האירופית שאמורה להתחיל כבר ביולי במשחקי המוקדמות. ביולי לא יהיו משחקים, למרות הפסדי העתק. יש מצב שאופ"א תכריז על השבתה של העונה האירופית, או דחייתה בכמה חודשים, אף שהסיכוי לכך קלוש, כי אחרי מגיפה כזאת, אין מצב שישחקו שם בחורף שלהם, במיוחד כשטרם נמצא חיסון.
השבתה באירופה פותחת דווקא הזדמנות לייצר פעילות בישראל, אבל השאלה הגדולה היא כמה רצון יש פה לחזור בכלל העונה. 6 מ-14 קבוצות ליגת העל לא מתאמנות - חדרה, כפ"ס, נס ציונה, רעננה, בני יהודה ואשדוד. השיקולים שלהן בעיקר כלכליים. תזכרו גם באיזה מצב רוח נמצא הבוס של בית"ר, משה חוגג, שעושה קולות של סגירת שיבר.
אפילו ביהלום שבכתר, מכבי ת"א, מתאמנים כבר שבועיים אף שהמלתחות וחדרי ההלבשה סגורים. השחקנים מכבסים בגדים בבית, נמנעים ממגע באימון ומתרגלים שמירה על הכדור במרחק שני מטרים. זה יותר טוב מאימונים בזום או מרכיבה על אופניים במרפסת, אבל דחילק, אם המתווה של משרד הבריאות ינצח - נגמר הסיפור.
2. אינספור בעלי אינטרס מושכים לכיוונים מנוגדים. לא רק בענייני הבריאות דנים כאן. כל מתווה של חזרה או דחייה ישפר או יבטל סיכוי לעלות, לרדת או לזכות באליפות. מכבי חיפה, שכמעט עשור לא היתה במאבקי האליפות, נחושה להחזיר את הליגה, כפי שמעיד הילד מסמי עופר, אבל אם באמת לא תהיה ליגה אירופית בעונה הקרובה, הפרס על האליפות יהיה כמו באליפויות לפני 40 שנה - כבוד, פוסטר בעיתון "פנדל" וכיס ריק.
3. אי אפשר להתנחם בכך שהמצב בליגות הגדולות גרוע יותר, ההפסדים הכלכליים מטורפים, והעוולות הספורטיביות בצרפת, הולנד ואנגליה בלתי נסלחות. יכול להיות מצב שברחובות ליברפול לא ישתמשו הקיץ במילותיו של ווינסטון צ'רצ'יל - "מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו