הצדיק שהדביק את ישראל בווירוס הנתינה

יש אנשים שמסוגלים לתת לזולת, ישנם כאלו שאוהבים לתת, אבל בודדים הם האנשים שמסוגלים ללמד לתת חיים באהבה לאנשים שהם לא מכירים ללא הבדלי צבע דת גזע ומין ומעמד חברתי.

אבל רק אהבת האדם, יצר החיים, והרצון לגמול חסד עם הזולת הם המניע את פועלם.

ביום חמישי האחרון הלך לעולמו, הצדיק הרב ישעיהו הבר זצ״ל , זה שהקים ועמד בראשה של עמותת "מתנת חיים", ארגון מדהים בעוצמתו שבמשך עשר השנים האחרונות עמד מאחורי שמונה מאות ועשרים השתלות כליה אלטרואיסטיות, חלקן מורכבות ביותר.

סיפורה של "מתנת חיים" החל כשהרב הבר, מושתל כליה בעצמו, פגש בבחור צעיר ששמו פנחס, בן למשפחה שכולה, שנזקק להשתלת כליה בדחיפות, אך בהיעדר תורם מתאים, ההליך הדחוף התעכב וגופו לא עמד לו עוד.

הרב הבר עמד אז מחוסר אונים, אך בליבו נבטה ההחלטה להקדיש את חייו בכדי לתת מענה לכל אדם שזקוק להשתלה מצילת חיים, וכך נולד לו הארגון המיוחד המתווך בין אנשים בריאים המעוניינים לתרום כליה ובין חולים הזקוקים להשתלה.

בתחילה הרעיון התקבל בהססנות ובספקנות, אף אחד לא האמין שאכן יבואו אנשים ויתרמו כליה לאנשים שאינם מכירים, אך הרב הבר לא שת ליבו לספקנים והחל במלאכת גיוס התורמים. מה שהתחיל בתרומות בודדות הפך לזרם של תורמים, חבר הביא חבר ובן משפחה הביא בן משפחה, ומצווה גררה מצווה נוספת שהביאה עוד חיים לעולם, כש-99 אחוז מן התורמים נמנים על הציבור הדתי או החרדי, ומנגד המושתלים מהווים פסיפס מייצג של כל רבדי החברה בישראל, דתיים כחילונים יהודים וערבים.

לנגד עיניו של הרב הבר עמדה משימה אחת ויחידה, "לתת חיים לעוד אדם".

הפעילות המדהימה של הרב הבר, הביאה את מדינת ישראל לפסגת רשימת ההשתלות האלטרואיסטיות, הרב היה כאבא לכל המושתלים והתורמים, לא היה תורם או מושתל שהוא לא ביקר בבית החולים, ושמר איתם על קשר רב אחרי ההשתלה...כולם הרגישו כבני משפחה אחת, משפחה של חסד.

הרב הבר לא עצר לרגע להסתכל על המפעל האדיר שהקים בליבו ועשר אצבעותיו, אלא תמיד העמיק וחשב איך לעזור לעוד משפחה ועוד חולה, וכך, לפני למעלה משנה הקים בשותפות עם ״קרן דניאלי״ לזכר דניאלי זוננפלד ע״ה את ״מתנת דניאלי״, מחלקה בתוך הארגון שבאה לתת מענה למקרים מורכבים במיוחד וגם בתחום זה הגיע לתוצאות מדהימות.

כאן המקום להזכיר שהרב הראשי הרב דוד לאו וכל משפחתו, וכן שרת המשפטים לשעבר איילת שקד עמדו לימינו של אותו צדיק לפני כשנתיים, בשעות שכנראה מחוסר פרגון ניסו לעצור את מפעל חייו אשר ראוי להמשיך ולהתחזק לזכרו ולעילוי נשמתו.

פטירתו של המלאך המושיע היא אבדה עצומה שאין לה תמורה, אבדה לכלל המגזרים והדתות שחולקים את חייהם בארץ הזאת. העם כולו שרוי באבל כבד אחר לכתו של אחד המיוחדים שחיו עמנו, מי שלימד אתנו מה אדם בודד יכול לעשות, מה הוא חסד, כאשר אין גבול לנתינה לזולת.

העומק במפעל חייו של הרב הבר היה להפוך את הכילוי לתכלית, כליה הפכה לתקומה וחיים.

האדם שהגדיר מחדש את המושג "שלי שלך, ושלך שלך".

יהי זכרו הצרוב בליבם של כל העם, ברוך.