בינתיים, במסלול התנגשות

הכנסתה של ציפי לבני לקואליציה היתה רק איתות. אות וסימן לכך שיש התקדמות, וכי החתירה להשגת קואליציה של 57 ח"כים תימשך. האיתות הזה ניתן לבנט. יו"ר הבית היהודי ונתניהו נמצאים זה מול זה במסלול התנגשות של שתי מכוניות דוהרות. כדי למנוע תאונה, תיאלץ אחת המכוניות לסטות ברגע האחרון, מה שיכתיר את האמיץ שנותר יציב כמנצח. עד עכשיו הם עמדו זה מול זה, לחצו על דוושת הגז בכל העוצמה, אם כי בניוטרל, וצפרו בקולי קולות אפופי עשן מנועים, בעוד להק מעודדים מכל צד עומד ומוחא להם כפיים.

החתימה עם לבני החלה למעשה את שלב הדהירה זה לעברו של זה.

בנט סבור שנתניהו בסופו של דבר יסטה - כלומר, יחתום איתו ועם לפיד וישאיר את החרדים בחוץ.

ואולם נתניהו משדר נחישות. מקורביו אומרים לכל מי שמעוניין לשמוע כי מבחינתו עדיף ללכת לבחירות מאשר ממשלה ללא חרדים הנשענת על גחמותיו של לפיד. נתניהו בונה על מרד בתוך הבית היהודי שיכפה על בנט כניסה לממשלה, כשאיום הבחירות יהפוך ממשי.

מנגד, גם בנט מציג קו קשוח ואומר שלא יפרק את הברית עם לפיד, גם אם הדבר יוביל לבחירות. בניגוד לתקוותו של נתניהו, בקרב מקורבי בנט משוכנעים כי מעמדו בבית היהודי בלתי ניתן לערעור, וכי הסיעה לא תלחץ ולא תתפלג.

אבל צירופה של לבני לקואליציה הוא רק מהלך קטן. צירופו של מופז ייחשב למהלך פצפון. המהלך הגדול, כזה שיביא למעשה לנקודת האל־חזור, הוא חתימה של אחת הסיעות החרדיות על ההסכם. משם כבר אין דרך חזרה, והדרך להשלמת תוכנית קואליציית 57 הח"כים תאלץ את כל הגורמים לערוך חשיבה מחודשת בעניין.

עשה טוב בנט שכינס את הוועידה כבר אתמול. בינתיים הוא נהנה מתמיכה ומגיבוי כמעט מוחלט מצד חברי המרכז, חברי הכנסת והרבנים. ואולם אפשר לשער שאילו הוועידה היתה מתכנסת, נניח, בעוד שבועיים והמצב היה נראה תקוע כפי שהוא כעת, היא היתה עשויה להיראות אחרת לגמרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו