"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיכיאטריה, משפט - והשמאל

,עודכן

1בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות, יצא חבוט ומוכה בשאיפתו לעצב את הפוליטיקה בדמותו, תוך דחיקתו ורמיסתו של הרצון הכללי מהתממשותו. שלא במפתיע, העתירה נגד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הובילה לכך שגם אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, קפץ מעורו ושם עצמו כמגיב לעתירה, הגם שלא התבקש כלל להגיב. כל זאת כדי לקדם את סילוק אדלשטיין מכהונתו. התחינות של אדלשטיין, ראש הרשות המחוקקת, על דלתו של בית המשפט העליון, לעוד ימים ספורים בכדי לייצר את החיבורים שהלכו ונרקמו לממשלה יציבה, שתוציא את ישראל מהמשבר הפוליטי, נענו בפסק דין חריף ומנומק היטב, שנהפך ללא רלוונטי עוד בטרם יבש הדיו על דפיו. רק קול ההיגיון של מתינות ומעט הקשבה לא נשמע מעל דוכן השופטת.

אביגדור פלדמן, עורך הדין המכובד, קבע בלשון מושחזת כתער כי פסק הדין של בג"ץ בעניינו של אדלשטיין ראוי שייקרא "דמוקרטיה למטומטמים". מעניין מאוד. פלדמן היקר, מי כאן המטומטם שאיבד את הלגיטימיות שלו בפני העם? באמת הוכחתָ לנו כבאלף עדים ובמילים כדורבנות כי אסתר חיות היא אכן "הנשיאה שלנו, של התל־אביבים שנלחמים כמו נמרים". כעת דנים אם יולי אדלשטיין ישוב לתפקידו, או לחלופין יריב לוין יחליף אותו. מה אז יגידו חיות הטרף המנומרות כאשר 80 חברי כנסת יביעו תמיכה בהם? האם גם אז יעלו בהמוניהם על הכנסת לצוד את הטרף שלהם?

2עוד חוזר הניגון שזנחתָ לשווא, פרופ' יורם יובל, וכמו בלי משים יוצא לךָ השד. בהפגנת המונים בכיכר הבימה בתל אביב בספטמבר 2019 הכריז הפסיכיאטר הנודע בציבור בפני מאות תומכיו ששתו את דבריו בצימאון: "תאמינו לי, אני אשפזתי אנשים על פחות ממה ששמעתי חלק מהזוּיי הימין הקיצוני אומרים בזמן האחרון". לפני ימים אחדים המליץ שוב, על בסיס כובד משקלו המקצועי, שיש לאשפז בבית חולים פסיכיאטרי את יעקב ליצמן, שר הבריאות, כי: "ליצמן אומר שהמשיח יצילנו מהקורונה, כפסיכיאטר אשפזתי על פחות".

מעניין תחת איזה סעיף היה הרופא מאשפז בכפייה ומסמם בזריקות ובכדורים את "החולים" הללו עד שיצהירו כי התאימו את דעתם הדתית או הפוליטית לדעתו הרפואית. האם הסעיף הרפואי להצלת "החולים" היה "קיבעון של האמונה" (inflexibility of conviction) המבטא סכיזופרניה איטית הזוחלת ומשתלטת על דעתו של החולה? אופס, הרי זה אותו הסעיף שבעזרתו הפסיכיאטריה הסובייטית כלאה מאחורי סורג ובריח את המתנגדים ל"שמש העמים" ולשיטה הקומוניסטית, שפִענחה כידוע את הדרך לפתרון תחלואי העולם. מ־1967 ועד 1987 עצרה הממשלה הסובייטית יותר משני מיליון אזרחים שאובחנו על ידי פסיכיאטרים כלוקים בנפשם בגלל עמדותיהם הפוליטיות, ונכפה עליהם טיפול. אף אחד לא פיקח מעולם על התהליך, אף אחד לא העמיד אותם לדין בגין האתיקה הרפואית שלהם.

איזה מוצא גילה לנו הרופא המכובד למצוקות השמאל בישראל. בימים כתיקונם הוא קשוב בחמלה ואמפתיה לאלה הדומים לו, וכעת הגיעה השעה להפשיל שרוולים ולאשפז בכפייה את נבחרי גוש הימין, אותם חרדים, מתנחלים, מזרחים ואשכנזים - מטומטמים, כאמור - שנמצאו לוקים לפי מיטב הכרתו המקצועית. איזה "עולם חדש מופלא" נפתח בפנינו.

ד"ר אורי כהן הוא מרצה בכיר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד''ר אורי כהן

סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במוסדות להשכלה גבוהה ובהיסטוריה הפוליטית החברתית של ישראל. בין ספריו "ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה", "אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה" ועוד.

כדאילהכיר