מחאת המילקי, 2.0

זה היה רק עניין של זמן עד שהתגייסה קהילת הגולים מרצון של הישראלים בברלין וסוכני היח"צ של גרמניה בתקשורת הישראלית, למערכה מחודשת של הנדוס התודעה הציבורית בישראל בצל משבר הקורונה. זה התחיל בטפטוף קל של מסרים בדבר היותה של ישראל "מדינה היסטרית", נוכח צעדי הבידוד והסגר המהירים למדי שנקטו הרשויות בישראל. ואז, כשהתברר שגם גרמניה "הליברלית, הדמוקרטית למופת והפתוחה" נאלצת לנקוט צעדים דומים - אך באיחור שסיכן את חייהם של מאות, אם לא אלפים - הוחלף דיסקט התעמולה במסרים חדשים: "מערכת הבריאות הגרמנית מהטובות בעולם", "הגרמנים ידעו להכין את עצמם מראש", "הממשלה הגרמנית ממהרת לעזור לעצמאים". הכל, כמובן, תוך הנגדה לישראל, שבה "מערכת הבריאות קורסת ולא מתפקדת", "מחדל היערכות בריאותי", וכמובן, "הממשלה מפקירה את העצמאים".

וכך, הופכת שוב גרמניה - לא בהכרח מרצונה - לכלי ניגוח פוליטי פנים־ישראלי, כפי שקרה בימי המחאה החברתית, זו שהולידה את "מחאת המילקי". אנשי תקשורת, שלא ממש מודעים למצב בגרמניה, מייצרים מציאות אידילית ואידיאלית וירטואלית, בעזרת מהגרים ישראלים שבייאושם להצדיק את בחירתם לגור דווקא בגרמניה - שם רבים מהם אינם מרימים תרומה משמעותית לסביבה (בניגוד לקהילות מהגרים ישראליות במקומות אחרים) - מאדירים את שמה של גרמניה לשווא. המאמצים הללו לקלס את מדינת הגירתם הופכים למביכים, כשהם מפארים את תלותם במערכת הרווחה הגרמנית הנדיבה. הם, שיבחרו בקלישאות האנטישמיות ביותר כדי לתאר את "תרבות השנור החרדית" בישראל, חיים בעצמם משנור בגרמניה.

יש סיבות רבות לכך שמגיפת הקורונה לא היכתה עד כה במלוא עוצמתה בגרמניה, כפי שקרה במדינות אירופיות אחרות. הנסיבות רצו שלגרמניה יהיה יותר זמן להיערך לקדם את פני המגיפה. למרות זאת, הרשויות והאוכלוסייה הגיבו באיטיות - ורק אז ב"היסטריה". כדי לחייב את האוכלוסייה המקומת לשתף פעולה עם הנחיות הבידוד והסגר, התחילו להפריח מספרי נדבקים ומתים, שכרגע נראים מופרכים. כל מי שמדברים על יעילות מערכת הבריאות הגרמנית, מעולם לא חוו על בשרם את כשליה וחוסר יעילותה, ולא שמעו על הביקורת הרבה של רופאים גרמנים על ההיערכות הלא הולמת של רשויות הבריאות המקומיות.

דיעבד, היום מספר המתים מווירוס הקורונה בגרמניה, יחסית לכלל הנדבקים, גבוה מאשר בישראל. בתוך שבועיים זינק מספר המתים מ־28 לכ־1,300. מספר הנדבקים בגרמניה הוא כעת הרביעי בעולם (יותר ממניינם הרשמי בסין). לזכותה של גרמניה ייאמר שהיקף הבדיקות הנרחב מאפשר זיהוי מוקדם של החולים וטיפול בהם באופן שמאפשר החלמה. גרמניה היא גם אחת המדינות המובילות בתחום המחקר המדעי הבריאותי למציאת מענה חיסוני ותרופה למחלה - כמו ישראל.

מהיכן נובע, אם כן, הדחף האובססיבי להפוך דווקא את גרמניה - עם כל העבר הטראומטי שלנו הקשור בה - לנקודת ייחוס והשוואה בנוסחה שהתקבעה, שלפיה החיים בגרמניה הם דבש ובישראל הם רק עוקץ? הרבה בורות מובילה לכך, אך גם התבטלות פוסט־גלותית וניאו־גלותית בפני העולם שמחוץ ל"גטו" שלנו, שהוא בהכרח "מתורבת ומתקדם יותר". והבחירה בגרמניה לצורך חיזוק הטיעון, נובעת כבר מתסביך טהור של שנאה עצמית.