אם היו פה אנשי שמאל אמיתיים, מה שהיה באמת מעניין אותם בימים אלו הם 500 אלף איש ואישה ישראלים שאיבדו החודש את מטה לחמם. בדרך כלל האנשים האלה הם החלשים ביותר בחברה הישראלית גם ככה: עובדים זמניים, עובדי מנהלה, עובדים מבוגרים או עובדים שמשתכרים שכר מינימום.
העובדים הללו חיים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, והמצב הנוכחי הוא עבורם מצב של חוסר ודאות קיומי. מה שמדאיג אותם באמת זה מה הולך לקרות בשבועות הקרובים. אין לאנשים האלה (ואני בהם) חסכונות גדולים שיכולים לתת לנו אוויר לנשימה, ושיאפשרו לנו לשרוד את השבועות הקרובים ברמת המזון, תשלום שכר דירה, חשבונות וכו'.
החרדה הקיומית, שמלווה כמובן בחרדה בריאותית, מאפיינת את הימים הקשים האלה שבהם כולנו ספונים בבתינו עם הילדים שלנו, בדאגה יומיומית להורים שלנו, למשפחות שלנו. נושאים עינינו אל מי שהיו אמורים לדאוג לנו ולוודא שאנחנו לא מתפרקים.
ולא רק אנחנו חווים את החרדות האלו. האמת היא שרוב גדול של תושבי ישראל, גם אלה שעל פניו נראים כאילו הם במצב קצת יותר סביר, מבינים כבר שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ושכולנו הולכים לימים של חוסר ודאות והתמודדויות קשות כקהילה, כחברה וכמדינה.
ודווקא בימים האלה החליטו רבים מהמחנה שלי להניף דגלים שחורים, במאבק שאני מסתכלת עליו ומבינה שהוא מנותק - מנותק לגמרי מהאופן שבו היו צריכים לנהוג. מנותק מהציבור, מנותק מהמצב, מלחמת עולם על פנטזיה פריבילגית של אנשים שאין להם משהו אמיתי להילחם עליו. שוב אותן סיסמאות נבובות על קץ הדמוקרטיה, על ארדואן ועל איך שוב גונבים להם את המדינה - וכל זה בפאתוס דרמטי, כאילו תכף יכונן כאן שלטון צבאי. דגל שחור על ג'יפ.
בחייאת אבוקום, כולנו יודעים איפה אנחנו חיים, כולנו מכירים את מדינת ישראל ואת האופן שבו דברים קורים כאן, וכרגע זוהי עת משבר. זמן קשה ומורכב שבו הייתם צריכים, אתם נבחרינו מכל קצות הקשת הפוליטית, להתאפס ולהתעלות מעל המתחים האישיים והדרמות הפוליטיות שלא מעניינות איש כרגע.
הייתם צריכים להבין שבסופו של דבר נתניהו מנהל את העניינים די בסדר, כמו שמספרים לנו מנהיגים מרחבי העולם שנעזרים בו ובצוות המקצועי שסביבו. הייתם צריכים באמת לשים את ישראל לפני הכל כדי למצוא לתקופה הקרובה פתרון, שיאפשר להקים ממשלה מוסכמת שתוכל לגבש ולבצע בשבועות הקרובים תוכנית סדורה וברורה. כזו שכולם מבינים שצריך לקבל עליה אחריות משותפת, כדי שנוכל לצאת מהמשבר הזה ולבנות ולהיבנות מחדש.
יש לכם עוד שהות להתאפס על עצמכם, בני גנץ, עמיר פרץ - אתם השליחים של הציבור הגדול הזה, שמצפה מכם בימים האלה לשים הכל בצד, אגו, אינטרסים פוליטיים, קומבינות, ולקחת חלק במשימה הלאומית שנמצאת לפנינו, כשהעולם כולו מתכנס כדי להתמודד עם אירועים מהקשים שידענו בעשורים האחרונים. תתאפסו על עצמכם, ופעם אחת תסתכלו גם עלינו.
דינה דיין היא חברת מפלגת העבודה ותושבת מצפה רמון